עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה לז

Amud haAvodah 37 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

של ישגלנה וישכבנה שוים הם וכן הנקודות של בעפולים ובטחורים שוים הם לכן אתה סובר שהם הנקודות העצמיות של ישגלנה ובעפולים אלא הנקודות ההם הם נקודות העצמיות של ישכבנה ובטחורים והם כתובין להורות על הקרי שיקראו בתורה ישכבנה ובטחורים כללא דמילתא כל עקום שיש קרי ולא כתיב נכתבין הנקודות לבד ולא האותיות ולכן שם הויה נקוד בכל התורה בשוא אולם קמץ שהם הנקודות של שם אדני להורות שאף ע"פ שהכתיב הוא הויה מ"מ הקריאה היא אדני ולפעמים תמצא הויה נקוד בניקוד אלהים כזה יהוה הרי שם הכתיבה היא הויה והקריאה היא אלהים

סח ומילתא אגב אורחא אודיע לך פירוש על הקדמה אחת מהאריז"ל שכתב וז"ל הטעמים בכתר ונקודו' בחכמה ותגין בבינה ואותיות בז' תחתונו' והנה קשה הלא ז' תחתונות הם שני מיני פרצופין כי הששה ספירות שהם חג"ת נה"י הם פרצוף ז"א ומלכות שהיא השביעית מז' תחתונות היא פרצוף נוק' דז"א והאיך כתב שהאותיות שהם בחי' אחת ישנם בב' פרצופין אבל לפי מ"ש לעיל כי ב' בחי' יש באותיות בחי' א' הוא בחי' צורת האותיות שהם בחי' הכתב והבחי' ההיא רומזות בז"א שהיא תורה שבכתב והבחי' הב' היא בחי' הברת האותיות שהיא בחי' הדבור רומזות במלכות שהיא נוק' דז"א נמצא הב' בחינות אלו של האותיות הם בז"א דהיינו הבחי' הראשונה שהיא צורת האותיות הם בז"א הכולל חג"ת נה"י. ובחי' הברת האותיות הם במלכות. והנה ידוע כי אבא יסד ברתא כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ ולזאת הנקודות הם בחכמה שהם בכלל בחי' הדבור כי לא יוכר שום הברה מאותיות אם לא ע"י הנקודות והנה בכח הנקודות שבחכמה יסד ארץ שהיא המלכות שהיא בחי' הדבור. והנה יצאנו מענינו הרבה יותר מדאי מה שכווננו לבארו שאין העין והאוזן משיגים אור השכל אלא השכל היא שמשיג אור השכל והם אינם משיגים רק האותיות והמלות שהם הלבוש והכלי של ציור השכלי

סט והנה תדע כי במשל שהבאנו לעיל מן רבינו תם כי הציור השכלי הגנוז בלשון של ר"ת היא הנשמה פנימית של המאמר הלז והמאמר היא גוף אל הציור השכלי ההוא הגנוז בגוף הלזה. והנה כמו שכחות הנשמה אינם מושגים ומתגלים לנו רק ע"י איברי הגוף כי בראותינו העין רואה נכיר ונדע שזה היא מכח הנשמה המשפיע כח רוחני חיוני בעין ועי"כ העין רואה וכן שמיעת האוזן היא נ"כ מכח הנשמה ועי"ז נבין שיש מציאות כח שמיעה בנשמה או ריח או חוש הטעם או חוש המישוש. או כח הנפשיות והיינו כעס ורצון ושמחה ויגון ושכחה וזכרון ופחד ושלוה ומחשבה ודבור והנה כל אלו צומחים מן הנשמה כי בהסתלק הנשמ' אז מסתלקי' כל הפעולות והענינים האלה מן האדם. והנה בלא התגלות כוחותיה על איברי הגוף לא היינו יכולים להשיג עניניה וכוחותיה כלל מה הם כי כל מה שאנו משיגים בשכל בהכרח נצטרך קודם השגת השכל הקדמות גשמיות ר"ל המושגים לנו ע"י חוש ולולי השגת חושינו לא היה אפשר להשיג שום השגה שכליית כלל ועיקר ע"ד משל כשנרצה להשיג גבורת אדם אחד לא נוכל להשיג אם לא ע"י הקדמת מה שאנו רואים ממנו בחוש הגשמי שנושא על עצמו משא כבד ועיין היטב מ"ש לעיל סימן כ"ח והנה כמו שכחות הנשמה אינם מושגים לנו רק ע"י איברי הגוף כך אין מושג לנו הציור השכלי של ר"ת אם לא ע"י איברי המאמר שהם המלות והתיבות המלבושים את הציור השכלי ההיא הרי שהמאמר הוא גוף והציור השכלי הוא הנשמה וכמו שנשמת האדם מקשר ומסבר כל איברי הגוף כי בהסתלק הנשמה נשחת אש ונתפרד החבור וכל איבריו נופלים בטבעם לצד מטה כאבן דומם כמו כן הציור השכלי ההיא הוא נותן חיות במאמר ההוא כי נותן לו חזוק וקיום וחיבור וקישור וסדור והמשך שמחובר ומסודר היטב המלות הראוים להקדימן במאמר מוקדמים הם והחשוים להאחירם מאוחרים הם והנה המאמר ההיא מאמר חי כי יש בו חיות רוחני משובח מאוד והיא הציור השכלי הגנוז שם משא"כ במאמר שאין לו שום הבנה ותפיסה כלל שאין בו שום ציור שכלי ואין מלה אחת בהמאמר קשורה באחרת מאמר כזה נקרא מאמר מת כי אין בו שום חיות כלל כמו מאמרי המשוגעים ע"ד משל כשתעתיק ותחבר מאיזה ספר תיבה אחת מתחלת כל שורותיו הנה מאמר כזה היא מאמר מת לגמרי לפי שאין לו שום הבנה ותפיסה והמלות שלו איום מקושרים כלל זה בזה משא"כ במאמר של ר"ח שהמלות מקושרים זה בזה ויש להם סדור נכון ואפי' המאמר של ר"ת אם תהפכהו שיהיו המלות שבסוף המאמר כתובין בתחלתו ומה שבתחלתו יהי' כתוב בסופו אם תעשה כן לא יהיה שום מציאות לציור השכלי ההיא במאמר ההיא כי המאמר צריך להיום מסודר בכדי שיובן ויושג מתוכו הציור השכלי ההיא

ע ולדעתי אינו רחוק לפרש המאמר תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה כי חי שמכוון (אף) פי' המלות הרי פי' המלות נותן ציור והמשך ללשון התפלה והרי המלות הם כגוף והפי' המלות הם כנשמ' והרי הוא מושיט למעל' תפלתו המחובר' מגוף ונשמה אבל מי שמתפלל בלי פירוש המלות הרי מושיט למעלה גוף בלא נשמה והרי היא כנבילה והקריבהו נא לפחתך הירצך

העולה מכל דברינו אלה בקיצור נמרץ שאין החושים הגשמיים יכולים להשיג ענין שכלי אף ההארות השכליות שלנו שהיא המך המדרגה התחתונה ברוחניות ושכליות ואינם יכולים להסיג רק הגופים והלבושים של ציורים השכליים וא"כ איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא אותך בהיותך חושק להשיג מהות הרוחניים בחוש הראות כנראה