עמוד העבודה לה

וקדושה אז נתעורר גם שכלו של ר"ת הגנוז במלות האלה ועי"כ נכנס במוחו זה הציור השכלי של ר"ת אבל אם האדם לא יכין ויזמין שכל להבין כוונת ר"ת לא יכול להבין כי השכל ההוא כמוס וגנוז וחתום בתוך הכלי ההוא כמי שטומן וגונז איזה דבר בתוך כלי ומסגיר הכלי במסגרת שלא יוכלו לפותחו כ"א ע"י מפתח והנה שכלו של זה האדם שרוצה להבין כוונת ר"ת הוא כמפתח ובהיותו מכין המפתח ופועל בו אז יכול לפותחו וימצא הציור ההוא הגנוז שם ועל ידי כן מבין היטב כוונת ר"ת על בוריו וסופק ושואב את התירוץ של ר"ת במוחו

סא וזה התירוץ של ר"ת אינו תופס מקום במוח זה החכם לשנוכל לספר עליו שהציור השכלי של ר"ת מונח במוחו בצד ימין מוחו אי בצד שמאלו או לצד פנים או לצד אחור כל זה הוא שטות גדול לומר כך כי שכל אינו תופס מקום אלא הציור השכלי ההוא מתייחד ומחאחד בשכלו דיבוק ואחדות עצום ונמרץ והיו לאחדים ושבו לעצם אחד ממש כמו שני גרעיני כסף חי שהם עגוליים כדוריים כשיגעו זה בזה נגיעה בעלמא בלבד תיכף חוזרין להיות גרעין אחד כדוריי ג"כ גדול קצת יותר משיעור גודל של כל גרעין אחד בהיותם נפרדים זה מזה והם מתאחדים באחדות נמרץ כ"כ עד שלא תוכל לידע איזה גרעין משני הגרעונים ההם הוא בפנימיות זה הגרעין ואיזהו מהם הנראה לעינינו ולא נוכל לידע התאחדותם והתערבותם באיזה אופן הוא ואיך מתאחדים רק אנו רואים מציאות התאחדותם בלבד שמתחלה היו שנים ואח"כ חזרו להיות גרעין א' ממש רק שעתה הוא גדול בכמות יותר כמו כן הציור השכלי של ר"ת מתאחד בשכל החכם החושק לידע כוונת ר"ת בתירוץ הלזה ולא נוכל להבין ולהשכיל אופן התאחדותם איך ומה הוא כי הוא התאחדות רוחני ולא נדע רק שניתוסף בשכל זה החכם ציור השכלי של ר"ת נוסף על מה שהיה תקוע בשכלו מקודם

סב וכן כשאדם שומע המצאה שכליית מחכם אחד אין האוזן שומע רק הברת המלות והאותיות שהם לבוש וכלי ובית יד לציור השכלי ההוא שעל ידי המלות נתפס הציור השכלי ההוא בשכל המקבל ר"ל התלמיד כי באותיות יש ב' בחינות בחי' ציורי אותיות המושגים ע"י חוש הראות ובחי' ב' היא בחי' הברת האותיו' המושגי' ע"י חוש השמיעה ושני הבחי' האלה הם שני מיני כלים שעל ידם יכול חכם א' להושיע לחבירו המצאות השכליות שלו כי באיזה דרך היה יכול ר"ת להושיט לנו ההמצאה השכליות שלו אם לא ע"י הכלים שהם המלות והלביש ציור השכלי שלו במלות האל' וגנזם שם והושיט לה הציור השכלי שלו ע"י כליים הללו מעו מים שאין יכולים להושיט לאדם מים כי ע"י כלי והנה המים הם עיקר המבוקש והכלי הוא טפילה המשמשת להעיקר. ואחשוב כי גם זה טעם למה שנמשל' התורה למים לפי שאינה מושגת לנו רק ע"י כלים

סג והנה כל זה הוא כשאדם אחד משפיע לחבירו איזה ענין שכלי בהכרח צריך הוא להשפיע לו ע"י כלי א' מב' כלים הנ"ל או ע"י ציורי אותיות בכתיבה או ע"י הברת האותיות בדבור אבל כשהקב"ה משפיע לאדם איזה ענין שכלי א"צ להשפיע לו ע"י דיבור או כתיבה אבל עכ"ז ההשגה שנשפע לנו מן הבורא ית"ש ג"כ מתלבשת במחשבה שלנו והיא כלי דקה ונכבדת ובהירה יותר מן הכתיבה והדיבור

סד ואפשר יהיו ג' כלים אלו שהם המחשבה והכתיבה והדיבור הם דוגמא לג' כלים שבכל ספירה חיצון אמצעי פנימי המחשבה היא כלי פנימית שהיא היותר דקה מכולן ואין אור השכל מושג ע"י כלי זו כ"כ כי אם לאדם עצמו שההשגה שופעות עליו מן השמים. והכתיבה היא כלי אמצעית על כל ידה יושג האור השכלי לזולתו אבל היא יותר דקה מן הדבור כי אם יסביר מלמד לתלמידו פ"י דיבור יותר מע"י כתובה לכן הדיבור הוא כלי החיצון אע"פ שנראה לכאורה כי הברת האותיות הם יותר דקים מציורי האותיות כי צורת האותיות יש להם צורה גשמיית באורך ורוחב וגובה משא"כ הברת האותיות מ"מ גשמיים הם כי אע"פ שאינם תופסים מקום כמו צורת האותיות על הנייר מ"מ תופסים זמן כי כשאדם מדבר בהכרח צריך לשהות זמן מה אבל בבחינת מה שע"י כלי דבור יושג יותר האור השכלי נחשבת היא לכלי מגולה יותר מן צורת האותיות

סה ואחשוב ג"כ טעם נכון לכינויי זו"ן שמכונים בשם תורה שבכתב ושבע"פ לפי שתורה שבכתב אורו טמיר יתיר משא"כ תורה שבע"פ שהיא מדרגה למטה מתורה שבכתב ולכן אורה מושג אלינו יותר מאור תורה שבכתב כי אור תורה שבכתב שהוא הת"ת אין מושג אלינו כי אם בהתלבשו באור המלכות שהיא תורה שבע"פ כי הכלי של תורה שבכתב היא כלי מצומצמת לנגדינו ובערכנו אין הכלי ההוא יכולה לסבול האור הגדול הגנוז בתוכה לכן צריכין אנו לכלי רחבה יותר שהיא תורה שבע"פ כי מה שתרמוז יוד אחת או ואו אחת או נקודה או קוץ מתורה שבכתב יהיה דרוש רחב וארוך מאוד בתורה שבע"פ והנה אנחנו בדור האחרון הזה לא היינו יכולים לראות בענין שכלינו אור הדרוש מתוך היודין או הווין או הנקדוות או הקוצין והתגין כי אלו המסכים והלבושים עדיין דקים הס לנגדנו ואין האור הגנוז בהם מתעבה ומתגלה לעינינו כי האור ההוא מכהה עין שכלינו והנה עין שכלינו חלוש מהביט באור הגדול ההוא וקדמונינו הם שהמציאו אותם מתוך אאאאאאאאאאאאאאאא