עמוד העבודה שז

שכר ולא מירא' העונש זהו נק' לשמה וז"ש רז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה כלומר מתוך היראה בא לידי האהבה והנה לפי שהתחל' האהבה היא נמשכ' מסוף היראה לכן לרמז זה באו אותיות אל"ף הא' שבסוף מלת יראה בתחלת מלת אהבה לומר לך שסוף היראה גורמת התחל' האהב' והנה שם יראה הוא שם נופל על שני מיני יראה דהיינו יראת העונש הקודמ' בהכרח לאהבה ויראת הרוממות המאוחר' לאהבה כי א"א לבא לידי יראת הרוממות מבלי קדימ' האהבה לכך לא נכלל באהבה רק חצי אותיות של יראה שהם האל"ף והה"א במלת אהבה שהוא יראת העונש כלולה באהבה כמ"ש לעיל כי מה שהיראה מחייבת דהיינו מל"ת גם האהב' מחייבת אבל מ"ע אינם באים רק מסטרא דאהבה ולא מיראת העונש דאעשה לא מיענש רק כשמדה"ר מתהפך למדה"ד ואז מיענש אף אעשה הרי אז ח"ו נכלל ימין בשמאל והרי אז תלויין גם העשין מסטרא יראת העונש שהרי אז מיענש אף אעשה והנה ת"ת אע"פ שאינה רק מ"ע לבד דושננתם לבניך ודברת בם עכ"ז מיענש אף על העשה הזאת כיון שבעשה הזאת תלויים כל השס"ה לאוין שעליהם יש עונשים דאם לא ילמוד תורה לא ידע מה הם השס"ה לאוין ואולי לימוד ישנו בל"ת דלא ימיש ספר התורה הזה מפיך ואגב אכתוב מה שקשה לי על הגמ' דנשים פטורו' מת"ת והלא הם מצווין על השס"ה לאוין ואם לא ילמדו התורה לא יוכלו לידע הלאוין ונחזור לענינינו ליתן טעם עפ"י שכל למה תשובה מיראה עושה זדונות לשגגו' ומאהבה לזכיו' כי הנה ידוע שעיקר התשובה הוא החרטה שמתחרט ומצטער במחשבתו מאוד על אשר חטא בכוונה ורצון נמצא ע"י עומק חרטתו על מה שעבר עוקר למפרע מחשבתו אשר חשב לחטוא וכיון שעוקר מחשבתו נשאר למפרע מעשה בלי מחשבה והוא שוגג ממש ולכן זדונו' נעשים אצלו כשגגו' ועוד מטעם אחר נעשים כשגגו' דהנה כשמתעורר עתה לעשו' תשובה על חטאיו מחמ' ירא' העונש ובשע' חטאי לא הי' לו התעוררו' של עתה שאם הי' לו אז הידיעה וההתעוררו' של עתה לא הי' חוטא אז כלל נמצא שלמפרע חטא בבלי דעת ובלי התעוררו' של עתה נמצא הרי הוא שוגג למפרע לכן נעשים כשגגו' ולא כזכיות שהרי אף אם הי' לו אז הידיעה לא הי' נזהר רק מלעבור על ל"ת אבל מ"ע לא הי' מקיים אז אף אם הי' אז לו הידיעה של יראת העונש שהידיעה אינה מחייב' לעשות מ"ע אבל כשעושה תשובה מאהבה נמצא אף אם הי' משיג אז ענין האהבה של עתה לא הי' עובר עבירה ואף גם זאת הי' מתאמץ מאוד לקיים מ"ע ולכך עתה בתשובתו מאהבה מתחרט ומצטער מאוד כי צערו כפול ומכופל כי חושב אילו הי' משיג אז ענין האהבה כמו שמשיג עתה לא הי' עובר עבירה והי' מקיים ג"כ מ"ע נמצא בתשו' מצטער למפרע על עברו על ל"ת ועל העדר קיומו מ"ע ולכך ע"י תשובתו מאהבה נעשים זדונות כזכיו' והוא פשוט

בזוהר חדש במדרש הנעלם. בדף וא"ו ע"א בד"ה ויאמר אלהים יהי אור וז"ל אם תבעיין בעיו אם אתם מבקשים לדעת קץ גאולתכם אימתי תהיו ואימתי תבואו לארציכם שובו אתיו שובו בתשובה ומיד אתיו כי הא דאמר ר' יודא אי קץ הגלות תלוי אלא בתשובה שנאמר אם בקולו תשמעו ומביא שם בסמוך ובסיפור מעשה בראשי' נרמז העלם הקץ מכל הבריו' שנאמר ויאמר אלהים יהי אור כלומר יהי רז כי אור בגי' רז וירא אלהים לזה הרז כי טוב להיות ברז וסוד שלא יתגלה לשום אדם שאלו היו מתגלה כמה פריצים מבני עמנו היו הולכי' לאבדון ועל שהדבר הוא ברז וסוד הבדיל אלהים בין האור שהם ישראל ובין החושך אלו האומו' עכ"ל הזוהר חדש. הן אמת עתה בזמנינו שהוא זמן ה' אלפים תק"ך לבריאו' העולם ממילא נמשך הגלות אלף תרצב לחורבן הבית שני כי נחרב בשנת תתכ"ח לאלף הרביעי דהיינו קע"ב קודם סיום אלף הרביעי נמצא עד השנה שאנו עומדין בה הוא אלף תרצ"ב לחורבן הבית שני נמצא אלו היו מתגלה הקץ לבריות אחא הגלות כ"כ זמן רב היו רבי' מפריצי בני עמנו הולכין לאבדון להמיר דת ח"ו אבל בימי הרשב"י שחיבר ספר הזוהר לא הי' הגלות נמשך כ"כ והאיך אמר שרבים מבני עמינו היו הולכים לאבדון אם לא שרשב"י היו יודע ברוח הקודש וברוח נבואה שיתארך הגלו' כ"כ. ונלע"ד ליתן עוד טעם אחר על העלם זמן. הגאולה כי מאחר שמפורסם בהרבה מאמרי רז"ל שאין הדבר תלוי אלא בתשובה וכדאי' נמי בזוהר חדש דף כ"א סוף ע"ג בשורה האחרונה ר' אליעזר אמר גלות האחרון אין לו קץ וזמן אלא הכל תלוי בתשובה שנאמר ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו וגו' וכתיב אם יהי' נדחך בקצה השמים וגו' א"ל ר"ע א"כ איך יהא דא לאיתערא כולהון כחדא בתשובה מאן דהוי בסייפי שמיא ומאן דהוי בסייפי ארעא האיך יתחברון כחדא למעבד תשובה א"ל ר"א חייך דאי יחזרון בתשובה רישי כנישתא או חדא כנישתא בזכותם יתכניש כל גלוותא עכ"ל זוהר חדש ואגב אורחא נ"ל ליתן טעם למה הגאולה חלוי' דוקא בתשובה לפי כי החירו' והגאולה נמשך מהבילה בתיקונים שלכך נזכר יציאת מצרים חמשים פעמי' בתורה להודיע אותנו שמהבינה שיש בה נש"ב נמשך גאולת מצרים והנה ידוע שתשובה הוא הבינה ומה גם כשהתשובה היא מאהבה כי אהבה היא ג"כ בבינה וכבר הודעתיך' שעיקר המשכת השפע מלמעלה אינו אלא ע"י המחשבה והכוונה שלטו ובאיזה אור עליון שאנו מדביקים מחשבותינו שם משם אנו ממשיכים השפע וכמו שהסברתי בעזה"י הדבר היטיב בדרוש בראשי' אותיות אתר יבש וזהו אני לדודי ודודי לי כמו שהדבקו' והשתוקקות