עמוד העבודה רצג

הברית על פ' בד"ה קפיטל כ"ב פ' קי"ד שאמר דוד (שלמה והנה בעניי הכינותי לבית ה' זהב מאה אלף ככרים כסף אלף אלפים ככרים ולנחושת ולברזל אין משקל ע"כ והקשה בעל של"ה במס' תענית שלו דף ר"א ע"א מהו בעניי הלואי שכל ישראל יהיו עניים כמותו והל"ל והנה בעשרי ואמר הוא ז"ל כי הנה ארז"ל אגרא דתעניתא צדקתא שיתן דמי שיווי הסעודה שלו לצדקה והנה ידוע שדוד אחר אותה מעשה דבת שבע היה בעל תשובה גדול שארז"ל שהוקם עילה של תשובה והנה התשובה הוא התענית והנה בודאי דמי סעודתו היה הרבה ני היה מלך וסעודתו גדולה והיה בכל תענית מקדיש דמי סעודתו לגבוה ומדמי הסעודות שלו קיבץ כל הסך הגדול ההוא וזהו שאמר ואני בעניי במה שהתעניתי קפצתי כ"כ לבית ה' אני מצאתי כן בירושלמי בפרק הפאה נתנית מקשה על פסוק דלעיל מאי בעניי אם היה לו כ"כ עשיר היה ותירץ בעניי בעוני שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים וכן הוא ברד"ק בדברי הימים בפסוק הזה עכ"ל בעל של"ה ע"ש והנה ידוע שאם אדם אחד חטא נגד איש פשוט ונגד המלך אעפ"י שהחטא הוא אחד ממש מ"מ חטאיו לנגד המלך שוקל אלף אלפי אלפים ורבבות רבבות פעמים מהחט' שחטא נגד איש פשוט והנה השגת דהע"ה בגדולת רוממות הבורא היה גדול מאוד כי היה בעל רוה"ק כמו שכתב האריז"ל כמו שמשה היה רבן של כל הנביאים כן היה דהע"ה רבן של כל בעלי רוה"ק ולכן היה חטאו בעיניו גדול מאוד באמרו איך חטאתי נגד מלך גדול ונורא כזה ולכן התמרמר כל ימיו בתשובה עצומה מאוד והנה באמת כפי רחמי השם המרובין היה מספיק חלק אחד מאלף מתשובתו כדי למחוק חטאיו והמותר מכדי למחוק חטאיו היה נחשב לזכיות כמשארז"ל בתשובה מאהבה זדונות נעשים כזכיות כי לא יצוייר אהב' את הבורא אם לא מי שמשיג חלק גדול מרוממות הבורא וכשמשיג כן הרי חטאו נגד הבורא גדול בעיניו מאוד ומסתמא מרבה בתשובה מאוד יותר מכדי למחול חטאיו והמותר הוא זכיות ומה"ט ארז"ל במקום שבע"א עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד כי מן הצדיקים אין מגיע הפסד לבורא ית' אבל ג"כ אין מגיע לו ריוח גדול אבל מבע"ת הן אמת שבחטאו מגיע הפסד לו ית' אבל לעומת זה כששב בתשובה מגיע ריוח גדול לו ית' והן אמת דהע"ה לפי השגתו רוממות האל היה חטאו בעיניו גדול מאוד אבל לנגד השגת אנשי דורו את רוממות הבורא היה חטא דוד קטן בעיניהם נגד תשובתו העצומה לכן אמר כי פשעי אני אדע כלומר ששום אדם לא יוכל לדעת גודל חטאי כמו שאני יודע כי הם אינם משגיחים גדולתך ורוממותך לכן חטאי בעיניהם קטן נגד תשובתי אבל חטאתי נגדי תמיד כלומר לא יצוייר יעבור חטאי ממני אפי' אם אחי' אלף אלפי אלפי' שנים ואעשה בהם תשובה לא יצוייר שימחול חטאי שחטאתי נגד מלך גדול ונורא ומרומם על ברכה ותהלה איך חטאתי לפניו חטא גדול. ועוד נלע"ד פירוש פשוט כי דרך הטבע כשאדם עושה לחבירו טובה קטנה או רעה קטנה אע"פ שבשעת מעשה נהנה או מצטער מ"מ בהמשך הזמן ישכח הטובה או הרעה אבל אם עושה לו טובה או רעה עצומה לא יוכל המקבל לשכחם לעולם וזהו להרגשתו גודל חטאי אמר שלא א כל לעולם לשכוח את חטאו כי גדול הוא מאוד לאין תכלית לכן חטאתי נגדי תמיד נמצא ע"י תשובת דוד שהיתה מאהבה עצומה כי כפי השגתו את הבורא כן היתה אהבתו לבורא ולכך היתה תשובתו הרבה יותר מכדי למחול הטאיו ומזה המותר היה מגיע ריוח גדול לבורא ית' ומה גם לפי מה שכתבתי לעיל מה שנלע"ד שהמעשה דבת שבע היה בגזירת הבורא והיה שוב דוד מוכרח במעשה ההיא ולא בכח בחירתו עשה המעשה ההיא רק שדוד לא ידע שהיה בגזירת הבורא והיה חושב שבכח בחירתו חטא ולכן עשה חשובה גדולה ומאחר שמוכרח היה ולא עשה פגם למעל' א"כ כל תשובתו כולה היתה ריוח אצל הבורא וכן משמע מלשון הגמרא למי שעיניו בראשו שאמרו לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כי כפי גודל קדושתו וצניעתו ופרישתו מן תענוגי העולם רק ביראת השם כל הימים הנה רחוק הוא כממזרח למערב שדהע"ה יעשה כזה מחמת פיתוי היצר בכח בחירתו הרע' הס להזכיר כזה אלא זה היה בגזירת הבורא כדי להורות תשובה שאם ימצא לפעמים אדם שישיג חלק גדול מרוממות הבורא אחר שחטא נגדו וממילא יהיה חטאו בעיניו גדול מאוד ומחמת זה אפשר יתייאש מן התשו' בחשבי איך אפשר שיומחל לו חטא גדול כזה ישיבו לו וכי אתה משיג גדולת רוממות הבורא יותר מדוד ואעפ"כ נתבשר גם השם העביר חטאתך. עוד אפשר לומר כי דהע"ה הסתיר מאנשי דורו גודל קדושתו וצניעתו ופרישתו רק הוא בעצמו היה יודע כל זה נמצא נגד אנשי דורו כלומר למיעוט צניעותם וקדושתם ופרישתם [נ"ל שצ"ל למיעוט יודעם צניעתי וקדושתי ופרישתי] לא היה המעשה דבת שבע כ"כ רע בעיניהם אבל דהע"ה היה יודע בעצמו והיה החטא ההוא גדול מאוד בעיניו כי מלבד החטא הנה היתה המעשה דבת שבע כל כך רע בעיניו ומגונה מאוד והיה בוש מאוד בפני הבורא בחשבו איך קרה לי לעשות מעשה נבזה ומנוולת כזה אשר איננה ראוי' כ"א לנבל ומנוול כאותן שאינם חוששין אף להתגולל באשפה לכן אמר לפני הבורא כי פשעי אני אדע כפי צניעותי ופרישתי כן גודל חטאי עד אפשר לומר על וחטאתי נגדי תמיד כי הנה ארז"ל עונותיו של אדם מטמטין לבו של אדם כי השכל משתלשל מלמעלה כדכתיב כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ובמקום שיש טומא' עון אף השכל שהיה לו קודם החטא בורח ממנו וכשעושה תשובה הרי אדרבה מתרבה שכלו מכמות שהיה וכל מה שהתשובה היא יותר גדולה הנה גם שכלו מחרבה