עמוד העבודה רצ

והייתם קדושים לעולם ואינכם יכולים לחזור ואם תחזורו תענשו על זה זהו נלע"ד בדרך דרש והפשט הוא כשתתנהגו באיזה דבר קדושה הרי אז ע"י זה והיית' קדושי' בעצם לפי שתשרה עליכ' רוח קדושה

ונחזור לענין הראשון הנה האריז"ל כתב והובא במבוא פתחים א"א להוציא אורות רק ע"י זיווג נמצא מי שנשפע עליו מלמעלה אור דבקות ודאי האור ההוא בא ע"י יחוד קב"ה ושכינתי' והאור ההוא ודאי הוא כלול מי"ס ומרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים ואותו האור מתלבש ברמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים של הנשמה שלו ולפעמים יקרה אע"פ שבבוקר התפלל בדבקות ובשמחה מופלגה כשיגיע לעת ערב לא יוכל להתפלל בדבקות כי נסתלק ממנו אור הדבקות ע"י איזה עבירה קטנה מאוד כי כן דרך הטבע שקדוש' עצומה תברח אף מסרחון מועט אמנם אע"פ שאור הדבק נסתלק ממנו עכ"ז לא נסתלק כל האור לגמרי כ"א עיקר האור נסתלק אמנם הרשימו מן אור הדבקו' נשאר אצלו בהכרח והיא בחי' המלכות של אור הדבקות שהוא דוגמת השכינה והנה עיקר אור הדבקות בורח מאתו כי לא יוכל לסבול הסרחון של העבירה אבל הרשימו בהכרח תסבול הסרחון וזהו השוכן אתם בתוך טומאותם. אף כשהן טמאין שכינה שרויה ביניהם והנה בחי' הזכרון שזוכר לאחר הסתלקות תכונת אור הדבקות של תפלת שחרית וציור איכות האור וגודל השמחה שלו היא היא בחי' הרשימו של אור ההוא בהיותו נשאר בלתי אור של שחרית לעת ערב הנה הוא מצטער מאוד על שאבד אור נפלא ונחסר ממנו השמחה הנפלאה שהיה לו בבוקר והנה בחי' הרשימו הנשאר מלובש' בו הוא המצטערת על שנפרדת מעיקר אורה ונשארת במקום טומאה וסרחון והנה עיקר האור הוא דוגמת קב"ה והרשימו הוא דוגמת השכינה והנה בעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא והנה מתחלה כשנשפע עליו אור הדבקות היה כלולה עמו גם בחי' הרשימו אלא שהיה מיוחדים ואז לא היה ניכר שיש באותו האור ב' בחי' דהיינו בחי' עיקר האור ובחי' הרשימו אלא היה דומה לאור אחד ממש אמנם לאחר שעיקר האור נאבד ע"י עבירה קטנה והרשימו נשארת אצלו אז ניכר שקודם שברח האור ממנו היה באור ההוא ב' בחינות אלא שהיו מיוחדים ביחד אמנם ע"י העבירה עשה פירוד ביניהם שהאור נסתלק למעלה והרשימו נשארת אצלו וכשם שגורם פירוד בין דוגמת קב"ה ושכי' שהם האור והרשימו כמו כן גורם פירוד בין קב"ה ושכי' האמתיים כי בעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא והנה האדם הזה כשרואה בתפלת הערב שרחוקה היא מאוד מתפלת שחרית בבחי' הדבקות מצטער מאוד ודוחק ואונס את. עצמו להתפלל דבקות כמו בשחרית ואינו יכול לפי שברח ממנו האור ההוא והנה בהיותו מצטער מפשפש במעשיו של כל קיום מעת סיומו תפלת שחרית ועד תפלת ערבית וכשמוצא בעצמו איזה עבירה קטנה דהיינו איזה שיחה בטלה ואז מרגיש שבודאי בשביל שיאה בטלה זו ברח ממנו האור ובראותו שהוא כן מצטער מאוד מאוד ומתחרט על השיחה ההיא שההנאה של השיחה לא היתה אחד מאלף אלפי אלפים ורבבות רבבות פעמי' מן ההנאה של תפלת שחרית בדבקות והנה ידוע שעיקר התשוב' היא החרט' כמו שנסביר זה בעזה"י במקומות אחרים ולא נאריך כאן. והנה התשובה והחרטה של שיחה בטלה היא היא תשובה מאהבתו שמחמת אהבתו הדבקות של שחרית לכך הוא מתחרט מאוד על השיחה בטלה והנה ע"י תשובה חוזר עיקר האור אליו ומתייחד עם הרשימו כבראשונה והנה באמת השכינה מקרבת אותנו אל הקב"ה והנה כמו כן אלו לא היה נשארת בו הרשימו שהוא זכרון ציור הדבקות ושמחתו לא היה מצטער כלל ולא היה שב בתשובה ולא היה מתחרט כלל נמצא מי גרם התשובה והחרטה הוי אומר הרשימו שהוא דוגמת השכינה ואז שוב מתייחד הרשימו עם עיקר האור כמו מי שאכל בבוקר אתרוג מטוגן בדבש והנה בשעת אכילתו מרגיש טעמו בפועל ממש בחוש הטעם ואחר אכילתו אין הרגשת טעם כלל ולא נשאר כ"א הרשימו שהיא זכרון ציור הרגשת הטעם בלבד אבל לא הרגש' הטעם בפועל ממש וכשאוכל בצהרים פעם שנית אתרוג מטוגן בדבש הרי אז מתייחדת הרשימו של הטעם עם עיקר הטעם דאין לך רשימו גדולה מהרגשת הטעם בפועל ממש וכמו כן בעת שוב אור הדבקות אליו הרי אז מתייחדת הרשימו שהוא זכרון שמחתו של אור הדבקות דשחרית עם עיקר האור דאין לך רשימו גדולה מהרגשת השמחה בפועל ממש הנה התבאר לך איך ע"י עבירה גורם פירוד בין דוגמת קב"ה שהוא עיקר האור ובין דוגמת השכינ' שהיא הרשימו ועי"ז גורם למעלה פירוד בין קב"ה ושכי' האמתיים כי מעורר עובדא דלעילא וכשמתחרט ושב בתשובה גורם שתתייחד הרשימו עם עיקר האור. שהם דוגמת קב"ה ושכינתיה ועי"ז גורם יחוד למעלה בין קוב"ה ושכי' האמתיים. והנה עיקר האור והרשימו הם הם הצלם אלהים ובזה הנשמה הוא חלק אלוה ממעל כי ודאי אור הדביקות אינו חלק אחד מאלף אלפי אלפים ורבבות רבבות פעמים מן אור קב"ה ושכינתיה האמתיים והנה ידוע כי תפלות כנגד תמידין תקנום והנה החפלות פועלים ממש דוגמת התמידין כי הנה ארז"ל מעולם לא לן אדה בירושלים ועבירה בידו כי תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של ליל' ותמיד של בין הערבי' הי' מכפר על עבירות של יום וארז"ל אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תה רהר חריו ביום שמא עשה חשובה שמא ס"ד אלא ודאי עשה חשובה כי ודאי מי שהגמ' קורהו חכם ודאי הוא דבק בהש"י ולזה הרגישו בחטאים הקטנים שלהם כי אם היה ת"ח עובר עבירה בלילה וכשהגיע לתפלת שחרית ימצא שברח ממנו הדבקות יפשפש במעשיו בודאי