עמוד העבודה כט

עצם אור מבהיק הרבה יותר מהארתו והנה הארת השמש רואה בחוש שמבהיק יותר מהארת הלבנה וא"כ עצם אור השמש בודאי מבהיק הרבה יותר מהארת השמש ולפיכך אינו יכול להרים ראש ולהביט בעיניו בעצם אור השמש לפי הבהיקותו רב מאוד והנה איש הלזה המשכיל ההיא חלוש הראות אע"פ שאינו יכול לראות בעיניו הגשמיים את עצם אור השמש מ"מ רואה מציאות עצם אור השמש בעיני שכלו והנה זה האיש שאינו יכול לראות עצם אור השמש בעיניו הגשמיים כ"א בשכלו לפיכך אינו יכול להשיג כ"א מציאות אור השמש בלבד ולא מהות אור השמש משא"כ מי שעיניו צלולים וברורים ויכול הוא להביק את עצם אור השמש בעיניו הגשמיים איש כזה משיג מציאות עצם אור השמש וגם משיג מהותו כי רואה בעיניו שיעור גודלו של גוף השמש ושיעור בהיקת עצם אור השמש ומראהו וצבע וגוון שלו שהוא לבן ואדום בהיר ומבהיק נמצא כל הבחילו' שישנם בעצם אור השמש הוא משיג והרי זה משיג מהות עצם אור השמש משא"כ מי שאינו יכול להביט את עצם אור השמש רק בעין שכלו אינו יכול לידע רק מציאותו ולא מהותו כי אינו יכול לשער שיעור בהיקותו עד היכן הוא כי לפעמים ישער בדעתו שבהיקות עצם אור השמש הוא יותר גדול ממה שהוא באמת או יחשוב שבהיקותו הוא פחות קצת ממה שהוא באמת ולא יוכל לשער ולכוין היטיב שיעור בהיקותו האמיתי כפי מה שהוא באמת נמצא זה האיש אינו משיג מהותו כלל רק מציאותו

סג ועתה שיש לבך לדעת ההפרש שבין מציאות למהות שיעדתי לך לעיל לבארו ובדברי אלה התבאר לך היטיב ההפרש הנ"ל והנה כל איש משכיל ישיג את שכלו המציאות והמהות כי משיג היטיב עד כמה מתפשט גבול שכלו ועומקו ומהירותו ובהירות ומי שאינו משכיל עמוק כמוהו ג"כ יכול הוא להשיג את השכל של המשכיל שאינו עמוק כמוהו מציאותו ומהותו כי הוא יודע גבול התחלת שכלו וגבול סוף שכלו ואיזה ענין שכלי ישיג ואיזה ענין שכלי לא ישיג ומשיג ג"כ בהירותו ושיעור עמקו ושיעור מהירותו משא"כ להיפוך כי המשכיל שאינו עמוק אינו יכול להשיג השכל של המשכיל העמוק רק המציאות ולא המהות כי אם היה משיג מהות השכל של המשכיל העמוק היה משכיל עמוק כמוהו ממש

מד ודע כי יש ב' מיני ראיות ראי' חושיית מה שאדם משיג בחמשה חושיו הגשמיים וראיה הב' היא ראיה שכליית מה שאדם משיג בשכלו והנה בני אדם חושבים שראיה חושיית היא ראיה מבוררת ואמיתיית. יותר מראיה שכליית כי אם יראה אדם בעיניו עד"מ אבן מונח לפניו יגמור בדעתו כי זה החפץ המינח לפניו הוא אבן ואם יאנוס אותו איזה אדם לישבע שזה החפץ המונח לפניו הוא אבן ישבע באמת כי רואה בעיניו שהיא אבן משא"כ אם ישיג איזה דבר בשכלו לא יוכל לישבע על זה שמושג אצלו שבודאי היא כן האמת כמו שנראה לו בשכלו כי הוא מסתפק בהשגת שכלו וחושבו שאולי הוא טועה בהשגת שכלו ולא כיון היטיב הדבר לאמיתו ובעבור כן חושבים בני אדם כי ראיה חושיות היא ראיה מבוררת יותר מראיה שכליית כי בראיה חושיית משיג הדברים על בורייו ועל אמתתו משא"כ בראיה שכליית כי היא ראיה מסופקת אבל האמת הוא כי זה הוא טעות גמור כי באמת ראיה שכליית היא מבוררת יותר מראיה חושיית ומה שאדם מסופק בראיה שכליית היינו מי ששכלו חלוש ודל אבל מי ששכלו חזק וברור משיג בשכלו דברים אמיתיים ואין שום ספק אצלו ויכול הוא לישבע על הדבר הזה שכן היא בודאי ממש כמו שנראה לו בשכלו שהרי אף ראי' חושיית שהיא ראי' מבוררת אצל בני אדם היינו דוקא למי שעיניו צלולות וזכות ובהירות משא"כ מי שעיניו חלושות וכהות ועכורות הראי' של החושיית שלו היא ג"כ מסופקת כי פעמים הרבה ידמה לו על איזה דבר שהיא כן ובאמת אינו כן וראיה שכליית היא ג"כ בסגנון זה מי ששכלו חלוש ודל מסופק היא בהשגת שכלו ומי ששכלו חזק וברור אינו מסופק בהשגת שכלו

מה והנה אראה לעיניך כי לפעמים אם הראי' חושיית והראיה שכליית מתנגדים זה לזה תהיה ראיה השכליית משגת האמת והראיה חושיית לא תשיג האמת כי אם הפכו ואמשיל לך משל על זה הנה בזמנינו נמצאים הרבה בני אדם שמראי' מעשים נפלאים על סעודת נשואין לשמח החתן והכלה והקרואים ונוטלים שכר על זה והנה ידוע דבר א' למעשיהם שנוטלים מרצע שהיא המחט של רצענין ותוחבין אותו בעיניהם והנה הבריות רואים בראיה החושיית שלהם איך הוא נוקב ותוחב את המחט ההיא בבבת עינו וראיה השכליית מחייבת דוקא הפכו שודאי אינו תוחב בעינו שאלו היה תוחב בעינו הי' מסמא את עינו ואנו רואים שרואה בעינו היטיב כמו אדם אחר ומלבד זה השכל מחייב שזה האיש אינו שוטה ומשוגע לסמא את עינו בשביל מתנה. מועטת והנה ודאי שהשכל מכוון האמת יותר מן החוש ומי שישבע כפי שהחוש מחייבהו ישבע לשקר ומי שישבע כפי שהשכל מחייבהו הוא נשבע באמת וכבר כתבתי לך לעיל בסימן כ"ט הטעם על מה שבני אדם חושבים שראיה חושיית היא יותר ברורה מראיה שכליית ע"ש היטיב ותבין כי טעם מובהק ואמיתי הוא

מו ועתה אבאר לך מעלות וחשיבות ודקות יתרון ראיה שכליית על הראיה חושיית ואביא לך ענין שכלי מה ששמעתי מילדותי למשל ומתוך המשל הזה יתבאר לך יתרון הראיה שכליית על הראיה חושיית והוא כי הנה אם תמנה ותספור פרוטות הרבה מאוד אפילו בית מלא