עמוד העבודה רפ

לשמור ממונו מגניב' ואביד' וגזיל' ושריפ' משא"כ העני אוצר פרנסתו מופקד הוא ביד הקב"ה אשר אין שום חשש מקרה רע עליו כי כשפרנסתו מופקדת ביד הקב"ה א"א שיגנבם ויאבד או יגזל או ישרף והקב"ה נותן לו פרנסתו בכל עת שהוא צריך לו נמצא אינו דואג על פרנסתו כלל ועיקר ועי"כ לבו פנוי לעבודת הבורא לעבדו כפי כחו וכשמשליך יהבו בכל ענינו על הבורא ית' הן בענין פרנסתו הן בשאר מקריים הבאי' על האדם הן אותן המקריים שנראי' רעים אצל האדם ובאמת אינם רעים כי היא אינו מבין ענינם בחשבו מ"ש בתהלים טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו וכן משארז"ל כל מה דעביד רחמנא לטב עביד והנה הורו לנו במלת כל לומר אף מה שנחשב אצל האדם לרע אנינו מבין ענינו אלא הכל הוא לטובתו ואפילו ישער את עצמו שאינו ראוי לטובתו ית' עכ"ז ייטיב לו הקב"ה בהבחין מ"ש הכתוב טוב השם לכל לכל דייקא ורחמיו על כל מעשיו על כל דייקא וכן ייסד הפייטן בהאוחז ביד הטוב והמטיב לרעים ולטובים וכמו שהארכתי בענין זה בעזה"י בקונטריס אחר כללא דמילתא שהקב"ה יודע לתקן עניניו על צד היותר טוב ויותר ממה שיודע האדם בעצמו לתקן ואם לא יתרצה להמסר עליו ית' בדבר שנחשב בעיניו לרע וירצה לדחות מעליו הענין ההוא בחריצתו וזריזותיו לא יועיל כלום כמ"ש החכם הגזירה אמת והחריצות שקר ר"ל כשהגזירה מן הבורא היא ודאי אמתית שאין להמלט ממנה א"כ בהכרח החריצות שקר א"כ טוב לקבל באהבה ולא לבעוט ח"ו למורת תרתי גיהנם מאחר שעכ"פ אינו יכול להמלט ממנה ומה גם כשיתאמן אצלו אמונה תקוע בלב שהכל הוא לטובתו וזש"ה מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו פי' שאין לאדם להתאונן על שום דבר שיזדמן לו כי הכל הוא בגזירת הבורא רק גבר על חטאיו ראוי להתאונן על שזה תלוי בבחירתו כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים

ועוד משיג העני ענין גדול בהקדים משארז"ל אמר דוד לפני הקב"ה ישב עולם לפני אלקים כלומר יהיו כולם שווים להיותה ניזונים ע"י הקב"ה בעצמו ויהי' כולם עשירים ולא יתפרנסו העניים בדרך צדק' ע"י העשירים והשיבו לו א"כ חסד ואמת מן ינצרוהו כלומר האיך יתקיים מצות צדק' בעולם ועדיין הי' מקום לעני להתלונן להיות מוחלפת השיט' ובגלל כן באמת אמרו חכמים גלגל חוזר בעולם כמשארז"ל אקדימו ריפתא לעניא כי היכי דליקדמי לבנייכו אבל באמת העני ההוא יש לו מעלה נפלאה בזה כשמקבל עניותו באהבה להתפרנס מן הצדק' כדי שיתקיים על ידו מצות צדקה בעולם ואפשר אם היא הו' עשיר ל וחבירו עני אפש' לא הי' חבירו מקבל העניות באהב' או אפש' אם היא הי' לא הי' מתנדב לבו ליתן צדקה ואפילו אם נראה לו עתה שהוא

רך הלבב שמא אם הי' עשיר הי' עשרו מביאו לידי אכזריו' ומה גם שארז"ל אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו והנה בקונטרס אחר פרשתי המאמר של פייטן בשחרית קדוש סולח לסובלי עול יראתו כי הנה הרב הקדוש רמ"ק כתב ראוי לכל ארם לקבל יסורין על עצמו באהב' כדי שתתרוקן השכינ' מדינ' ויחולו הדינים עליו והם נקראים יסורים של אהב' כי מחמת שאוהב את השכינ' מאוד וחומל עלי' ואינו יכול לסבול צערה המגיע לה מתגברות דיני' מקבל על עצמו בלב שלם

שיחולו דיני' עליו וז"ש הפייטן סולת לסובלי עול יראתו כי השכי' נקרא יראת השם ובסגנון זה שמעתי בשם מוה' משה מאוסטרא על פסוק מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא כי הדין נותן כשנתרוקן הדין שבשכינ' על בני אדם למטה הרי אן השכינ' מתרפא' מדיני' והנ' לנו בני' אלהים שהוא שם השכינ' וזש"ה מדוע הכיתנו ואעפ"כ אין לנו מרפא שהשכינ' הנקרא' אלקים בגי' לנו לא נתרפא' ובסגנון זה שמעתי פירוש ואת' צדיק על כל הבא עלינו ע"י מה שבא עלינו צרות ויסורין עי"ז אתה מזדכך ומצטדק והנ' העני שאין לו מה לאכול ומתייס' ביסורי רעב ומקבל על עצמו היסורין ההם באהב' כדי שדיני השכינ' יחולו עליו ועוד חושב כי בעבו' זה נעש' הוא כלי ומרכב' ותשמיש לשכינ' כי הנה כשהעשיר נותן צדק' לעני מעורר הדוגמ' למעלה שהקב"ה ישפיע שפע לשכינה הנק' דלה ועני' והקב"ה נקרא עשיר כמו שפירשתי המשנ' איזה עשיר השמח בחלקו עפ"י מ"ש בספר מאורו' נתן ז"א נקרא עשיר לפי שיש לו כסף רב מהחסדים עכ"ל והנה לפ"ז היה קשה א"כ השכינה ג"כ עשיר' לפי שיש לה זהב רב מהגבורות ולי נרא' פשוט מב' טעמים ראוי היא להקרא עשיו לפי שהשכינה היא אספקלריא דלא נהרא דלית לה מגרמ' כלום כי היא מקבל' מז"א בעל' א"כ בנדון זה נקרא הוא בהיפוך עשיר לפי שמשפיע לשכינה והנ' מצינו בענין קטרוג השכינ' שאמר' א"א לשני מלכי' להשתמ' בכתר אחד הרי שהיא לא הסתפ' באור' והוא הי' מסתפק ושמח בחלקו ועי"כ נתמעט אורה כי הרודף אחר הכביד הכבוד בורח ממנו והוא נשאר בעשרו וז"ש איזהו עשיר השמח בחלקו כלומר ז"א שהוא הסתפק באורו והנה מי שהוא שמח בחלקו נעש' מרכב' לז"א בבחי' שהיא ג"כ שמח בחלקו וכשנעשה מרכב' לז"א אז משפיעין לו עושר רב כדי שתשיג ידו ליתן צדק' לעניים ונעש' עוד מרכב' בבחי' אחרת לז"א שכמו שהוא משפיע לעני כן ז"א משפיע לשכינ' אור עצום ודבר אחד גרם לו דבר אחר לפי שזכ' להיות מרכב' לז"א בבחי' מדת שמח בחלקו זכה ג"כ להון עצום ליתן צדק' כדי להיות עוד מרכב' בבחי' אחרת לז"א וזהו שרמזו רז"ל באמרם שמש בשבת צדק' לעניים כששמש שהוא ז"א משפיע בשכינה הנקראת שבת זהו צדק' לעניים שהוא נותן לה צדק'