עמוד העבודה רנג

פסיעה אחת. הנה כן הוא הדבר עמנו עם בני ישראל שהוצרכה השכינה להיות עמנו בגלות ולהתלבש בין ע' אומות ולהצילנו מאכזריותם המר אנו מבקשים אל תשליכנו מלפניך ולפעמים מראה לנו הקב"ה עזובה מועטת לשעה קלה אנו נבהלים ונחרדים למאוד לפי שאנו סוברים שעזובה הזאת אינה לשעה קלה כ"א לזמן ארוך לכן אנו מבקשים אל תעזבנו כלל אף לשעה מועטת

והנה מלבד זה כמעט אנו רואים בחוש גלות

השכינה כי הנה כפי מה שנעשה למעלה בשרשים העלי לים הרוחניים כן ישתלשל ויתגלה למטה הפעולה כמשארז"ל אין אומה נופלת עד תפול שרה תחלה למעלה שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואח"כ על מלכי האדמה באדמה והנה בזמן המקדש היינו מוצלחים והיה זה לנו לאות ולמופת שיש הצלחה מופלגת למעלה בקדושה העליונה והקליפה היתה בתכלית הירידה והשפלות לכן היו האומות נכנעים ומשועבדים לנו ועתה שאנחנו שפלים וירודים מאוד והם מוצלחים מופלגים זה יורה על חלישות הקדושה העליונה והתגברות הקליפה כי לעולם אנו מסתכלי' ממטה למעלה כמ"ש ומבשרי אחזה אלוה שהענף מגלה כה השורש ומאחר שנשמותינו הם ענפי הקדושה העליונה לכן אשר טוב לנו ודאי גם הקדוש' העליונ' מאירה מאוד וכאשר לא טוב לנו ח"ו ואז ראוי לנו למרר בבכי לא על הנוגע לנו כ"א על הנוגע בשרשי הקדושה למעלה (חסר)

ונחזור למה שייעדתי לעיל לבאר ההבדל שבין צדיקים לרשעים הלא שניהם מקבלים יסורים ושלוה ואימר שההבדל הוא גדול ביותר נקדים לבאר הפסוק כי רגע באפו חיים ברצונו וגו' כי הנה ידוע שאין הדבר ניכר ונרגש אלא מצד הפכו כי מי שלא חלה כל ימיו מעולם אינו נהנה מהבריאות והחיים שלו כי הוא חושב שכן הוא דרך הטבע אך כאשר יחלה חולי קשה וכל איבריו יהיו כבדים עליו וירגיש כאב וחלישות גדול ואח"כ לכשיבריא יתענג מאוד ויהנה מאוד מענין הבריאות והחיים והנה היסורין ששולח הקב"ה על האדם הוא לאחת מב' סיבות סבה אחת ה"א למרק חטאיו והסבה השניה היא להמתיק לו טעם הבריאו' והחיי' שלו כי אם לא יהיה לו יסורין מעולם לא ירגיש מתיקות הבריאות והחיים בחשבו שכן הוא מנהג העולם וחושב שכמו שהוא עתה בריא וחזק כן יהי' לעולם אמנם הנפקותא וההבדל בין שני הסבות האלה הוא כי מי שיסורין באין למרק חטאיו בהכרח צריכין היסורין להשתהות אצלו כ"כ זמן כפי רבוי חטאיו משא"כ מי שיסורין באין לו להמתיק לו ענין הבריאות והחיים אין צריכין היסורין להשהות אצלו זמן רב כי ברגע אחד נעשה בר הבנה ומבין שיש יסורין בעולם וממילא מרגיש אח"כ מתיקות מן הבריאות והחיים שלו וזש"ה כי רגע באפו כשהאף אינו שוהה כ"א רגע אז תדע שאין האף ההוא אינו אף כלל שלא מחמת שנאה הקב"ה שולח לו יסורין אלא אדרבה מחמת אהבה מייסרו רגע אחת כדי להמתיק לו אח"כ טעם החיים שלו וזהו שאמר חיים ברצונו כלומר השפעת החיים לזה האדם הוא ברצונו של הקב"ה והמופת שאינם מתמידין ושוהין אצלו כי בערב ילין בכי ולבקר רנה ואני אמרתי בשלוי לא אמוט לעולם כי קודם שנתייסרתי ביסורין לא נהנתי מן החיים כי אני חשבתי בשעת השלוה שלי שכן הוא הטבע וכן יהיה לעולם השם ברצונך העמדת להררי עוז כלומר שהיה לו שלוה ואח"כ כשהסתרת פניך הייתי נבהל וכאשר אליך השם אקרא מה בצע בדמי וגו' אז הפכת מספדי למחול לי כלומר אז הבנתי שהיסורין ששלח' לי היו לטובתי כדי שאתענג אח"כ מן השלים נמצא הפכת מספדי למחול לי כי אם לא הי' בתחלה מציאות ההספד לא הי' מצוייר אצלי מציאות המחול שלאחרי' ועתה נמשיל משל לאחד עני ואביון גדול והיה מטופל בבנים והבנים לא היה להם מעולם לאכול כ"א חתיכה קטנה פת חריבה ואח"כ נתעשר בעשירות עצום ויתענג אח"כ במאכלים יקרים ומעדני מלך ומלבושי כבוד ליקר ותפארת הנה האדם ההוא בעניותו לא הרגיש מרירות העניות מאחר שאין הדבר ניכר אלא מצד הפכי וזה לא טעם מעולם יותר מפת חריבה וחושב שכן הוא הטבע ואח"כ כשנתעשר אז מרגיש מתיקת העושר מפני' היה בתחלה בענין הפכו דהיינו בעניות והנה כשנתעשר אז מבין למפרע שהעניות שהיה לו מתחילה היה מר מאוד אבל כבר יצא מעניות ובשעה שהי' בעניות לא הרגיש אז שום מרירות נמצא העניות שבתחילה לא היה אלא כדי שירגיש אח"כ מתיקות העושר נמצא עתה הבדל נפלא בין צדיקים לרשעים כי הצדיקים תחילתן יסורי' ומאחר שתחילתן יסורי' אינם מרגישין שום מרירות מהיסורין מאחר שמעולם לא טעמו טעם השלוה ואין הדבר נרגש אלא מצד הפכו ואח"כ סופן שלוה נמצא שאז מרגישין מתיקת השלוה מאחר שכבר טעמו ההיפוך דהיינו היסורין והרשעים תחילתן שלוה נמצא מאחר שתחילתן שלוה אינם מרגישין מתיקת השלוה מפני שלא טעמו מעולם היפך השלוה דהיינו היסורין ואח"כ סופן יסורין הרי אז מרגישין מרירות היסורין מאחר שכבר טעמו ההיפוך שהיא השלוה נמצא השלוה לא הועיל להם כלום אלא כדי שיוכלו להרגיש היסורין שלאחר השלוה וכשבאין עליהם היסורי' אז משיגי' למפרע מתיקת השלוה אבל כבר יצאו ממנה נמצא יש להם עתה צער כפול אחד היסורין של עכשיו ועוד על שמשכילין ע"י יסורי' של עתה מתיקת השלוה הקודמת וכבר יצאו ממנה והצדיקים אדרבה יש להם תענוג כפול אחד השלוה של עתה והשנית על שנפטרו מהיסורין הקודמין והשתא ייבן ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אלו לא היתה הקללה בתחילה לא היו יכולין להרגיש מתיקת