עמוד העבודה רכ

יקיים העולם אבל מגודל אהבתו ית' אלינו מסר לנו מלאכ' קיום העולם והוא ע"י עסקינו בתור' ומצות כי הנה ידוע שברוחניו' התורה ברא את העולם כי כל התור' כולה שמותיו של הקב"ה והנה ידוע שהשמות הן הן עצם הספירו' והספירו' הן הן עצם השמו' והנה כשהאד' לומד תורה אף שלומד פשוט' בגשמיות' הנה הוא מעורר האורות העליוני' הגנוזי' בתורה הזאת שלומד והאורו' הם מקיימי' העולם כי אם יש באורו העליוני' כח לברוא בריאה חדשה כ"ש שיהי' בהם כח לקיים העולם והנה כמו שהנשמ' מקיימ' את הגוף וסובלו ונשאו כ"כ התורה היא נשמת העולם וסובלו ומקיימו וע"י מי מתקיים העולם בתור' ע"י מה שישראל לומדי' את התור' כי וודאי הוא אם לא היו ישראל עוסקין בתורה לא היה העולם מתקיים כי במה שהתורה מונחת אצלנו בהיכל הקודש המכונה בשם ארון הקודש מבלי פסק בה אין התיר' מקיימת העולם כ"א דווקא ע"י שישראל יעסקו בה בלמוד עי"ז מתקיים העול נמצא כי בהתחבר' יחד התורה וישראל ר"ל כשיתחבר ישראל בתורה דהיינו ע"י עסקם בתורה יקיימו את העולם אבל כשאינם מחוברים יחד לא יתקיים העולם כי התירה כשמונח' בארון מבלי עסק בה ישראל לא מקיים את העולם וישראל מבלי עסקם בתורה ג"כ אינם יכולים לקיים את העולם וזה"ש רז"ל במדרש בראשי' בשביל התורה שנקר' ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקר' ראשי' תבואתו כלומר מאז ברא את העולם ברא ע"מ כן שישראל יקיימו את העולם ע"י עסקם בתירה ולכן נרמז שניהם התורה וישראל במלה אחת שהוא מלת בראשי' להורות שבהתחבר' ביחד התור' וישראל דהיינו כשישראל יעסקו בתור' אז יכולים לקיים העול' וזהו שכ' רש"י בפ' בראשי' בפ' ויהי ערב ויהי בקר יום הששי הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשי' לומר שהתנה עמה' ע"מ שיקבלו ישראל ה' חומשי תורה ד"א יום הששי כולם תלוים ועומד' עד יום הששי הוא וא"ו בסיון המוכן למתן תורה עכ"ל כלומר שקיום שמים וארץ תלוי עד יום וא"ו בסיון שאם אז ח"ו לא יקבלו את התורה אזי לא יתקיימו שמי' וארץ כנ"ל שהתורה היא נשמת העולם והנה לפי שאנחנו מקיימים העולם ע"י עסקנו בתורה לכן מכוני' אנחנו בשם שותפי' להקב"ה במעשה בראשית כי הוא ית' ברא את העולם ואנחנו מקיימים את העולם לפיכך קורא הקב"ה אותנו אחי ורעי' כמ"ש הכתוב למען אחי ורעי אדברה בא שלום בך והנה ידוע דצדיק יסוד עולם כלומר אף צד ק אחד יכול לקיים העולם והנה צריך בהכרח שישראל לא ישתוקי ולא ידומו מעסק התור' אף שכל ישראל תפיל עליהם תרדמ' ותנומה ושינה ולא ישאר רק אחד מהם שיעסוק בתורה יש לו כח לקיים העולם כי צדיק יסוד עולם אבל אם יצוייר ח"ו אף רגע אחת בכל העולם שכל ישראל יהיו בתנומ' ותרדמ' ולא יעסקו בתירה ואף אחד מהם לא יעסוק בתורה הי' העולם ח"ו חוזר ברגע ההוא לתוהו ובהו ומה גם כיש מקומות ומדינות שמשתני' זה מזה כשהוא יום במדינ' אחת אז הוא לילה במדינה אחר' ונמצא כשאלו ישני' אז אלו שבמדינ' אחרת עוסקי' בתורה כדי שלא יהי' העולם פנוי אף רגע א' מעסק התורה כדי שיוכל להתקיים. והנה ידוע שכל מעשנו הוא להוציא ניצוצי הקדוש' מתוך הקליפה להכניס' לקדוש' ולהעלות מ"ן לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' וכבר הסברנו במקום אחר האיך הוא מושג כמעט בחוש איך ע"י כבישת היצר אני מוציאי' ניצוצי הקדושה מתוך הקליפה למען היחוד כמאמרנו על פסוק את לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו והנה אם הוא ית' לא היה מוסר לנו כח העלא' הניצוצות מתוך הקליפ' הי' הוא בעצמו צריך להוציא' אך מאהבתו ית' אותנו מסר לנו הכח ההוא להוציא הניצוצות יכל מי שמוציא ניצוצי הקדושה מתוך הקליפה מהחברי' אליו אלו הניצוצו' ועוזרי' אותו לעבודת הבורא וזה כח מעשיו של הקב"ה הגיד והמשיך לעמו כלומר מה שהי' ראוי שהוא בעצמו יעשה הנה המשיך אותו הכח לעמו כדי לתת להם נחלת גוים דהיינו ניצוצי הקדושה שבתוך הקליפה מה שיבררו

מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור וגו' עד סור מרע וגו' כי הנה נאמר בכתוב ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים והענין הוא שורש אלו ב' מאורות למעלה ברוחניים הם שני אורו' עליונים חד אקרי הוי' דנהר' וחד אדני אספקלרי' דלא נהרא דלית לה מגרמא כלום והנה בחי' תורה שבכתב נתפשט ונשתלשל מאספקלריא דנהר' הנקר' הוי' כי שם הוי' ג"כ הוא מתייחס לבחי' הכתב כי שם הוי' נכתב ולא נקרא והתורה שבע"פ נתפשט ונשתלשל מאספקלריא דלא נהרא הנקר' אדני כי שם אדני מתייחסת לבחי' בעל פה כי בע"פ אנו קורין אדני כמו שארז"ל לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני בי"ה ונקרא אני באל"ף דל"ת. והנה השמש הגשמי המאירה לנו ביום ג"כ נשתלשל מאספקלריא דנהרא שבעולם העליון וכן מעולם ועד עולם עד שנתהוה ונתעבה אצלינו אור השמש הגשמי שהוא בחי' ת"ת דעול' העשי' הגשמי והנה ידוע שא"א לנו להשיג מהות השמש הרוחני בעולם העליון כ"א ע"י השמש הגשמי נשכיל מציאות השמש הרוחני ולא מהותו כי מן הענף נשכיל מציאות השורש וכמו כן לא היה אפשר לנו להשיג תורה שבכתב שהוא השמש הרוחני כ"א ע"י השמש הגשמי כי דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרו בע"פ ולכן א"א להשיג התורה אם לא ע"י הסתכלו והבטת עינים בה ואם לא היתה השמש הגשמי מאירה לנו לא היינו יכול' להביט בה בעינינו נמצא ע"י השמש הגשמי אנו משיגים השמש הרוחני