עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עמוד העבודה

עמוד העבודה כ

Amud haAvodah 20 · עמוד העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שני הענינים יתקיימו ביחד הוא דבר נמנע מהשגה אנושית כמו שהדבר נמנע שהילד קטן בן ד' שנים יבין איזה ענין שכלי דק ועמוק להיות ששכלו עדיין חלוש היא מאוד ולא תגיע עדיין למדרגות השגה של אנשים חכמים ונבונים כמו כן השגת קיום הידיעה והבחירה ביחד הוא דבר נמנע מהשגה אנושית אפילו מחכם היותר גדול כי אינה נכנסת בגדר השגה אנושית כי הוא למעלה מגבול השגה אנושית כמו שהשגה אנושית היא למעלה מהשגה בהמיות כי הבהמה אין לה השגה רק אם תרעב תלך לאכול הציר ואם תצמא תבקש לשתות מים. ואם ירימו מקל עלי' תברח. כמו כן לגבי השגת ישוב ותירוץ על קושית הרמב"ם הרי אנו נמשלים כבהמות לגבי השגה אנושית אבל אנחנו חייבין להאמין בדרך אמונה בלבד ששתיהן ר"ל הידיעה והבחירה הן אמת גמור וברור ומוחלט ומה שאין אנו מבינים איך יתקיימו ביחד אנו תולין בחסרון דעתינו וחלישות שכלינו ולא מפני זה תתרופף אמונתינו בקיום בחירה וידיעה ביחד. כי זהו עיקר גדר ענין האמינה שנאמין הדברים המקובלים מן החכמים הקדושים ונביאים אמיתיים. אע"פ ששכלנו האנושי מחיוב היפוך הדברים ההם. כי כשאדם אינו מאמין רק במה ששכלו מחייבהו לא נקרא בשם אמונה בהחלט בבירא ית' ובנביאיו. כי אין זה מאמין כי אם לעצמו דהיינו מה ששכלו מחייבהו ע"כ תורף תירוץ הרמב"ם על קושייתו בענין ידיעה ובחירה עם תוספת ביאור ענין משלי בעזה"י יג ונלע"ד עפ"י זה לפרש פסוק אחד בישעי' סימן מ"ם למה האמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלהי משפטי יעבור הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו. כי הנה ידוע שבכמה מקומות תשמש ואו במקום או כמ"ש רש"י בפ' בא גבי קרבן פסח כתיב מן הכשבים ומן העזים תקחו פירש"י מן הכשבים או מן העזים ולדעתי הקלושה יאמר נא הכתוב קושית הרמב"ם ותירוצו למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי וגו' כלומר למה יקשה לך קושית הרמב"ם ולא תתלה בחסרון ידיעתך ואתה גוזר בדעתך הדל והחלוש שהידיעה והבחירה לא יתקיימו ביחד אלא או הידיעה היא אמיתית או הבחירה וכך הוא חושב בדעתו לומר או נסתרה דרכי מה' דהיינו ביטול הידיעה או אם נאמר ונאמין בקיום הידיעה תתבטל הבחירה וזהו אומרו ומאלהי משפטי יעבור כלומר או מאלהי משפטי יעבור דכיון שאין שום בחירה רק הכרח א"כ בטל דין השכר ועונש ואין לבורא שום דין ומשפט עלי וזהו ומאלהי משפטי יעבור ולתרץ זה אמר הנביא הלא ידעת בשכלך אף אם לא שמעת משום אדם כי אלהי עולם ה' וגו' אין חקר לתבונתו כלומר שאתה רוצה לדמות ידיעתו ית' לידיעתך ועי"ז הקשה לך הקושיא הלא אין חקר להבינתו וידיעתו כמו שאין חקר לעצמותו ית' הוא ית' עצמותו וידיעתו אחת הוא ואתה בן אדם אתה יכול להבין ולהשכיל איך ידיעתו ית' היא אמיתית אע"פ שהבחירה ביד האדם והשגה זו בקיום ידיעה ובחירה אינה השגה אנושית אלא השגה מלאכיית או השגה הלהיית. והנה מי שאינו תולה בחסרון ידיעתו בעבור שחישב שאין השגה בעולם יותר מהשגתו. וכשיעביר בשכלו על קושית הרמב"ם ולא ישיג תירוץ על הקושיא הזאת יבא לכפור בעיקרי האמונה כי יכחיש קיום ב' הענינים. יחד. ויגזור בשכלו הדל שא' מהן אינו אמת או הידיעה או הבחירה. הנך רואה בעיניך איך מי שיש לו מדה מגונה הזאת שלא לתלות בחסרון דעתו הוא כופר בעיקר ראה איך המדה הרעה הזאת גורם לו רעה רבה להיות כופר עריץ ולא יהי' לו חלק ונחלה עם ישראל באלהי ישראל ומילתא אגב אורחא אבאר לך בעזה"י מאמר א' מרז"ל אשר אין לו ביאור ותפיסה כלל לכאורה. והוא כי ארז"ל על פסוק איתי עזבו ואת תורתו לא שמרו הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמחו שמתוך שהי' עוסקין בתורה המאור שבת הי' ומחזירן למוטב. והנה קשה על מאמרם והלואי אותי עזבו במאי היו עוזבין את השם אם הי' שומרין את התורה ונלע"ד ליישב בהקדים כמה ביאורים למקצת פסוקים ומאמרי רז"ל טו הנה ארז"ל משחרב ביהמ"ק ניתנה נבואה לשוטים. והנה בזמן שביהמ"ק הי' קיים לא הי' שוטיא בישראל כמו שארז"ל רבתי בגוים רבתי בדעות. ומשחרב ביהמ"ק ניטלה החכמה מבינינו והנה לפעמים ישכיל איזה חכם בשכלו דבר נעלם ממנו או דבר העתיד להיות ומכוין הדבר לאמתו בשכלו העמוק והזך על דרך משל כמו הציור השכלי שבעזה"י נכתוב לקמן בענין כיוון מנין הפרוטות הנכפלים בכפל וכפליים וכפלי כפליים אפילו עד אין תכלית וע"ש לקמן והנה אם יש שוטה אחד שיראה שזה החכם כיוון איזה דבר לאמתו. או דבר העתיד או איזה דבר נעלם ממנו ויתפלא בעיני הכסיל ההוא על מה שכיוון הדבר לאמיתו לומר באיזה דרך יודע זה האיש את העתיד וכשיאמרו לו שבשכלו כיוון את הדבר ההוא והכסיל הזה אינו יכול להבין בשכלו הענין השכלי הזה שעל ידי הציור השכלי ההוא ידע זה החכם את העתיד מפני שהוא כסיל ואין לו מוח אנושי ואין לו בית קיבול כלל להבין ציור המושכלות ואפילו אם יסבירו לו איך החכם הזה ידע עפ"י שכלו את העתיד להיות אינו יכול להבין ומפני כן אינו רוצה להאמין שזה החכם ידע את העתיד להיות עפ"י שכלו כי חושב בדעתו אם הי' אפשר להשיג דבר זה בשכל הי' הוא ג"כ יודע את העתיד להיות בשכלו וכל זה הוא לסבת סכלותו שאינו יודע שיש מדרגות למעלה ממדרגות בענין השגת השכל שיש השגה