עמוד העבודה קעא

הרי זה האיש אינו משועבד אל הטבע אדרבה הטבע משועבדת אליו נמצא הרי הוא בן חורין מן הטבע וגם ממלאך המות כמו שאמרו רז"ל במס' שבת גבי דוד המלך שכל זמן שהי' עוסק בתורה לא היה מלאך המות יכול לשלוט עליו ונחזור לענינינו כי ענין הלוחות שהיו כתובים ונקראים בשני עבריהם בשוה הוא כך כמו שהציור השכלי הנחקק על השכל היולי אינו כדמות כתב על הנייר שהוא מצד אחד לבד אבל הציור השכלי הוא מפלש ונוקב ועובר כל עובי השכל היו"לי מעבר לעבר הגם שאין שייך בו בחינות הללו של עובי או מעבר לעבר כי הלא עצם רוחני עכ"ז לשבר את האוזן אנו מסבירים כן והנה גבי הלוחות נשאר רושם רוחני וניכר היה לעין במה שהיו האותיות נקראים מכל צד בשוה אע"פ שהאותיות הי' להם ציור גשמי וגם גוף הלוחות בעצמן היו גשמיים אף שהיו זכים ובהירים כי היו ספיריים ויתכן להקראות משני עבריהם מצד הטבע עכ"ז היו ראויים להקראות מצד השני מהופך אבל שם היו נקראים מכל עבריה' בסדר שוה והנה באמת היה מעש' ניסים לגבי הלוחות שהיו גשמיים ונשאר בהם בחי' כמו ברוחניות וכן משארז"ל מ"ס וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ג"כ עיקר הנס היה מפני שהיו הלוחות גשמיים והאותיות היו ג"כ גשמיות אבל נגד ענין רוחני אין זה מכונה בשם נס והענין כי הנה ידוע כל נס הוא חוץ לדרך הטבע והנה כללות הטבע הוא משתלשל מו"ק שהם חג"ת נה"י והנה ג' מיני בחי' של ו"ק משתלשלים מו' קצוות דז"א אחד הוא בחי' הזמן השולט על כל הגשמיים והנה הם ששת ימי החול שהם ששת ימי בראשית שכל כללות הטבע של כל הגשמיים נתהוה ונגמר בהם ר"ל בששת ימים שהם כנגד ו"ק הז"א שהוא סוד ההנהגה שאנו מתנהגים על ידיה' ומן או"א אין אנו יכולי' להתנהג לחולש' כחנו ואלו היינו יכולים להתנהג ע"י או"א לא היה רק ששת ימים בשבוע כ"א עשרה ימים אבל מאחר שו"ק הז"א הם סוד הנהגתינו לכן לא יש א ששת ימים בשבוע וכן בחי' המקום השולט ג"כ על כל הגשמיים הוא ג"כ משתלשל מו"ק הז"א והנה במקום נתגלה ג"כ וא"ו בחינות שהם מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל הנמשכים משלשה רחקים שהם אורך ורוחב וגובה כי מן האורך נמשך מעלה ומטה ומן הרוחב ימין ושמאל ומן העובי פנים ואחור והשלשה רחקים מיוחסים לחג"ת ומהם נמשכים נה"י כי נצח קשור בחסד והוד בגבורה ויסוד בת"ת ולדוגמא הזאת ג"כ נמשך ו"ק הגשמיים שהם ימין ושמאל מעלה ומטה פנים ואחור משלשה רחקים בלבד כי כל רוחק מוליד ב' קצוות וכן יש בחי' ג' מן וא"ו בחינות שהיא כללות הטבע התלויים בד' יסודות שהם אש רוח מים עפר שבהם תלויי' ג' זוגות ג"כ שכל זוג מהם דבר והפכו דהיינו קרירות וחמימות יבשות ולחות כבדו' וקלות והנה ב' יסודות אש ואויר הם קלים ותנועתם הטבעיות היא לצד מעלה ומים ועפר הם כבדים ותנועתם הטבעיית היא לצד מטה וכן אש ואויר הם חמים ומים ועפר הם קרים וכן אש ועפר הם יבשים ורוח ומים הם לחים והנה הצד השוה שבכל היסודות הוא שכולם תופסים מקום כי בכולם יש בהם אורך ורוחב וגובה שהם הגדר של כל הגשמיים ומאחר שכל הגשמיים שבעולם מורכבים הם מד' יסודות א"כ בהכרח שגם הם תופסים מקום וכפי התערבות והתגברות היסודות ההם כפי מה שהן יתגלה בהם תכונותיהם דהיינו מי שיורכב מאש ואויר יותר ממים ועפר יהיה הגשם ההוא יותר נוטה לחמימות וקלות מופלג ורוב יובש וכפי זה תבין בכל השאר והנה כל הדברים הללו שאמרנו לא יצדק ברוחניים כלל דרך משל החכמה אינה תופסת מן המקום כלל כידוע אצלינו באריכות במקום אחר כי הזמן הוא נברא והרוחניי' הם קודם לזמן ולא ישלוט המאוחר על המוקדם וכן לא יצדק בחכמ' או בגבורה לא קלות ולא כבדות לא יבשות ולא לחות ולא קרירות ולא חמימות לפי שכל אלו הדברים הם מעניני' הטבע והרוחניים הם קודמים לטבע לכן לא ישלוט עליהם הטבע לכן לא יצדק בהם כל הדברים הללו והנה במקום אחר כתבנו טעם נכון למה נק' הרוחניים בשם רוחניים הלא מלת רוחני נגזר מלשון רוח ורוח עצמו הוא גשם ותופס מקום כי הוא אחד מד' יסודות ועתה נכתוב עוד טעם אחר כי הנה אשאלך חידה אחת עד"מ יש כאן שני דברים אחד מהם הוא כבד ואחד מהם הוא קל והנה הסברא נותנת בודאי שהכבד יכריע במשקלו את הקל ואני אצייר לך להיפוך שהקל יכריע את הכבד והנה לכאורה הוא נגד השכל אבל דע הנה אם יקשור האדם לגופו ממיני שלחופית נפוחים עם אויר כידוע שבני אדם מרגילין את עצמן לשוט בהם על המים והנה ידוע שהשלחופית הנפוחים באויר הם קלים מאוד וגוף האדם הוא כבד המשא ואעפ"כ אם יקשור האדם שלחופיות בגופו לא יניחהו השלחופיות לטבוע ולשקוע במים אבל אדרבה ינשאוהו ויגביהו אותו הרי שהדבר הקל מכריע הדבר הכבד וגובר עליו והנה בדוגמא הזאת ודאי ישקול הגוף בצירוף השלחופית יותר מאלו הי' הגוף לבדו בלא השלתופי' כי השלחופית אף שהוא קל מאוד מ"מ שוקל עכ"פ משהו או כמה משהויין ועתה אודיעך בדרך חידה הנה ידוע שכל דבר גשם יש לו עכ"פ איזה משאוי אף שמשאו קל מאוד מ"מ יש לו עכ"פ משקל מועט והנה כל מה שיצורף לו עוד איזה דבר לגשם הקל ההוא ודאי הוא שיכבד יותר מבראשונה כשיהיה הדבר ההוא לבדו בלי צירוף דבר אחר ואני אצייר לך בהיפוך שיצויר לפעמים בלי צירוף דבר אחר והיה כבד המשא וכאשר צירוף אליו עוד איזה דבר יהיה יותר קל מבראשונה והיא הנשמה כשתצורף עם הגוף יהיה הגוף יותר קל משאם הנשמה היה בלי גוף שאז יכבד הגוף יותר ולא זו שבנשמה לא שייך כלל בחי' משקל ומשאוי אלא אף זו שמקילה הדבר הכבד ונעשה מו הכבד הל וכל זה הוא