עמוד העבודה יד

מימיו ולא שום גוון כלל זה האיש לא יבין ביאור מלת לבן ואפי' חכם גדול שבחכמים ויודע להסביר היטב לא יוכל לחכמו ולהבינו ביאור מלת לבן אף על פי שהאיש המגודל במערה הוא איש משכיל אעפי"כ אין שום מבוא כלל להתפיס בשכלו ביאור מלת לבן מפני שלא ראה גוון לבן כלל מימיו אבל כשיצא מן המערה ויראוהו גוון לבן ויאמרו לו זה הגוון נקרא גוון לבן אעפי"כ לא יבין היטב על בוריו ביאור ענין שם גוון לבן כיון שלא ראה מימיו שום גוון אחר רק גוון לבן אבל כשיראוהו עוד גוון שחור וממילא יכיר ויבין ההפרש שבין שני הגוונים ויאמרו לו זה הגוון נקרא לבן וזה נקרא שחור אז יבין היטב ביאור מראה לבן ומראה שחור. וגם מראה הגוונים אינם ניכרים אלא מצד הפכם דרך משל אם תרשום בצבע לבן על נייר לבן לא יהיה ניכר שום רושם כלל או כשתרשום בדיו על טבלא שחורה ג"כ לא יהי' ניכר אבל כשתרשום בדיו על נייר לבן ובצבע לבן על טבלא שחורה יהיו ניכרים הרשימות

וכן ראוי לנהוג בלימוד לשוב לב על כל דבר ודבר ענין הפכו כי אז יפתחו לו שערי ההבנה כמו כל אי הכי שבגמרא ראוי להסביר ולומר בפה מלא ההיפוך של אי הכי כלומר אי אמרת בשלמא כך לא קשה מידי אבל אם תאמר כך קשה ופעמים נראה כשנדקדק שגם בל"ז ג"כ קשה כך וא"כ לישנא דאי הכי אינו מדוקדק וצריך לעיין בישוב הדעת לתרץ שידוקדק היטב לישנא דאי הכי ומי שלא שם לבו לדבר בפה מלא ההיפוך של אי הכי ויסמוך על האמונה או יהיה בעיניו דבר פשוט ולא יטריח את עצמו בדברים יתירים לא יבין לעולם היטב אמיתית הכוונה של לשון אי הכי. ולדעתי רז"ל כוונו בזה שאמרו בפרקי אבות הפוך בה והפוך בה וכן ראינו שבעלי התלמוד עם עומק חכמתם שמו לב לדעת ולהבין ההיפוך של כל דבר כמו שתמצא בכמה מקומות למעוטי מאי וכן מצינו שבעלי התוספות הקשו בכמה מקומות על לשון אי הכי מאי אי אמרת בשלמא שייך כאן כללא דמלתא אין דבר מובן היטב אלא מהפכו לכן ראיתי לבאר המלות זרות זוגי זוגי דבר והפכו. וזה החלי. בעזר צורי וגואלי. ואתחיל מקל הקל תחלה

א ישות הוא מלשון יש שכל דבר שישנו בעולם יתכן לומר עליו שיש לדבר הזה ישות וכן מלת מציאות יורה ג"כ על ישות איזה דבר שכל דבר שישנו בעולם יתכן עליו לומר שהוא במציאות כלומר שהדבר ישנו ונמצא בעולם. ומלת העדר מורה הפך זה כי כל דבר שאינו בעולם יתכן לומר עליו שהדבר הזה נעדר ואין לו מציאות כלל דרך משל אם תזרע גרעין חטה ואח"כ תצמח השבולת הנה קודם שנזרע הגרעון היה מציאות השיבולת נעדר מן העולם ולא היה לשבולת ההיא ישות כלל בעולם וכשצמחה השבולת יצאה מענין ההעדר אל מציאות וישות. כללא דמילתא מציאות והעדר או ישות והעדר הם דבר והפכו. ומציאות וישות הם ענין אחד

ב פשוט ומורכב הם ג"כ דבר והפכו: פירוש כל דבר שנתהוה מתערובות שני דברים כמו עיסה שנעשה מקמח ומים נקראת העיסה מורכב פירוש שהורכב משני מינים מקמח ומים וכל דבר שאין בו כ"א דבר א' בלבד יקרא פשוט. והנה אין שום דבר בכל העולם שלא יהי' מורכב כי כל הנמצאים הגשמיים שבכל העולם נחלקו לד' מינים והם דומם צומח חי מדבר וכל א' מהם מורכב מד' יסודות אש רוח מים עפר והד' יסודות אעפ"י שנראה שכל יסוד מהם פשוט מ"מ הם מורכבים מחומר וצורה ואינם פשוטים אמיתים אלא נקראו פשוטים בערך המורכבים יותר מהם שהם דומם צומח חי מדבר שמורכבים מכל הד' יסודות ומחומר וצורה ג"כ. וביאור מלת חומר וצורה נבאר בעזה"י לקמן

ג פשוט ועמוק הוא ג"כ דבר והפכו ע"ד משל המצא' שכלי' שהיא עמוקה אינה נקראת בשם המצאה פשוטה אלא בשם המצאה עמוקה. והמצאה שכלית שאינה עמוקה כ"כ ואפשר להבינה בנקל נקראת המצאה פשוטה כלומר שאינה עמוקה כ"כ. וכן מי שהוא חכם גדול נקרא בשם חכם עמוק ומי שאינו חכם כ"כ נקרא חכם פשוט לכן בכל מקום שתמצא מלת פשוט צריך שתבין אמתית הכוונה בו אם הוא למעט ענין מורכב או למעט ענין עמוק

ד הרכבה שכניית והרכבה מזגיית המשל בזה אם תצבע טבלא אחת חציה בגוון אדום וחציו בגוון לבן יתכן לומר על מרא ההטבלא הזאת שמורכבות משני גוונים אבל נקרא הרכבה שכניית כי השני גוונים הללו לא נתערבו ולא נתמזגו אלא כל גוון שוכן לבדו ושוכנים זה אצל זה לכן תקרא הרכבה שכניית ואם תערב צבע לבן וצבע אדום ותמזגם היטב יתחדש מהם גוון אחר ממוצא בין לבן ואדום והוא קרוב למראה ירוק כחלמון ביצה או למראה כרכים שקורין זאפערין בל"א וכשתצבע טבלא אחת מזה הגוון המורכב משני גוונים הממוצע בין אדום ולבן יתכן לומר על גוון הטבלא הזאת שהיא מורכבת משני גוונים אדום ולבן הרכבה מזגיית לפי ששני הגוונים נתמזגו ונתערבו ביחד

ה מחויב ואפשר ונמנע מחויב נקרא כל שמציאותו וישותו מוכרח עפ"י שכל ולא יצוייר בשכל העדרו כלל יקרא מחוייב ולזה נקרא הוא ית"ש אצל הפילוסופים מחיייב המציאות כלומר שמציאותו ית"ש הוא מוכרח ומחוייב בשכל ולא יצוייר בשכל העדרו כלל ח"ו כפי אשר יורו המופתים על מציאותו בס' חובת הלבבות ובספר מורה נבוכים. ונמנע הוא ההיפוך של המחוייב שהשכל מנגד מציאותו ואדרבה השכל מחייב העדרו ולא יצוייר מציאותו בשכל כלל כמו שתמצא בספר חובת הלבבות שהדבר אינו עושה את