עמוד העבודה קלב

בה מושכלות עמוקות מפני שאז אנו מתישים כח החומר ומזככים אותו ואין חוצץ כ"כ בפני ההשגה וכפי רוב היגיעה וההתמדה והשתברות כח החומרי והזדככותו כן תתרבה השגתו אבל אם לא יתיגע בתורה ולא נזדכך החומר אזי הוא מסך מבדיל בפני ההשגה ואינו יכול להשיג עומקה וזשארז"ל. יגעתי ולא מצאתי אל תאמין מצאתי ולא יגעתי אל תאמין יגעתי ומצאתי תאמין כללא דמילתא כל ענינים הגשמיות שאינם מושגי' לנו השגה ברורה כ"א בחוש מושגים למלאכים השגה ברורה שכליי' מפני שלכל הגשמי אפי' הפחות שבכולם יש לו שורש רוחני למעלה והשרשים הרוחניים נודעים לרוחניים ומושגים השגה ברורה לכן משיגים אף הגשמיים הנשפעי' מהרוחניים השגה שכליות לא השגה תושיי'. ובזה תבין מ"ש המקובלים על הא"ס כי בהשיג את עצמו ישיג את כולם ודבר זה צריך ביאור רחב מאוד מאוד ויתבארו ג"כ שאר מאמריהם בענינים הרוחנים. דע כי הנה יש כמה מיני השגות דקות ועמוקות שהאדם לא יכול להשיגם בעודו בחיים חיותו בגוף ונפש מפני עכירות חומרו אבל כאשר תתפשט הנפש מתוך הגוף ותהי' אז עצם נבדל מחומר אז תוכל להשיג אותם ההשגות הדקות והעמוקות וזהו עיקר השכר והנתת רוח בעוה"ב בעולם הנשמות כי אין נחת רוח כנחת השגות עמוקות שמתחלה היו נעלמים ממנו אבל בעוד הנשמה בגוף לא תוכל להשיג אותם ההשגות לעולם וההשגה ההיא היא דבר נמנע אצלו כמו שהיא דבר נמנע שהבהמה תשיג חכמת הכלי המורה על השעות הנקרא זייג"ר בל"א ואע"פ שאדם משיג אותו על בורי' ועל מה אדניו הוטבעו עד כי יכול הוא לעשותו מחדש ועכ"ז היא השגה נמנעת אצל הבהמות כמו כן תאמין ותבין שיש השגות נמנעות מהשיג אותם האדם ולא מפני זה תכחיש אמתת מציאות ההשגה ההיא כמו שתמצא ענין נפלא שהובא בס' שומר אמונים בויכוח שני בסימן י"ז בדף ל"ו ע"ג שקודם בריאת העולם לא היה שום זמן כי הזמן נברא הוא כמו שאר הנבראים ולא היה שייך אז לומר זמן עבר ועתיד והוה ולא היה שייך ג"כ לומר קודם הבריאה ענין קודם ומתאחר כי כל אלה הם ממשיגי הזמן ואז לא הי' שום זמן ואע"פ שהאדם חושב ומדמה בדעתו דקודם הבריאה היה המשך זמן שאין תכלית לו ודאי דאינו כן רק הוא דמיון כוזב שהדמיון הוא שמדמה שהיה אז זמן אע"פ שבאמת אינו כן וכו' ולפי שהבנת דבר זה קשה לאדם איך יצוייר משך קודם הבריא' בלי קודם ומתאחר לכן אסרו רז"ל להסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור כו' ע"ש דברים נפלאים עכ"ל ספר ש"א. ועל השגה הזאת וכיוצא בה אמר הכתוב כי לא מחשבותי מחשבותיכם כי כאשר גבהו שמים מארץ כן גבהו מחשבותי ממחשבותיכם והכוונה בלשון גבהו שמים מארץ לא אל גובה המקום כי איך יצדק במחשבה שהיא רוחניית ענין גובה המקום אלא כוונתו גובה המדרגות באיכות הזכות והעכירות כי השמים שהם הגלגלים הם חומריים זכים וספיריים מאוד:

בתכלית הזכות והבהירות אשר בהירות האבן ספיר:

ודומאנט"י כאין נחשבים נגד בהירות וזכות הגלגלים כידוע שהכוכבים הם בגלגל השמיני שהוא גלגל המזלות שרחוק ממנו כמה אלפים שנה ואעפ"כ נראים לנו דרך כל הגלגלים בעבור שהם בתכלית. הזכות והבהירות שאפשר להיות בגשם ואם היה. בהירותם רק בהירות אבן הספיר לח היו נראים:

לנו הכוכבים ונמצא ודאי מרחק גדול מאוד במדרגה בין זכות ובהירות הגלגלים ובין עכירות הארץ וכמו שזה גבוה על זה במדרגה כן גבוה במדרגה מחשבותי ממחשבותיכם ואע"פ שהכתוב אימר כן גבהו מחשבותי וגו' אינו בדקדוק מכוון כי כל זה לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע כי אין אצלינו מרחק היותר גדול במדרגה כמו המרחק שבין זכות ובהירות הגלגלים לעכירות הארץ הלזו לכן הסביר והמשיל לנו הכתוב למרחק הזה אבל ודאי מרחק זה נגד מרחק מחשבותיו ממחשבותינו הוא כאפס ואין כי באמת למרחק מחשבותיו:

ממחשבותינו אין קץ ותכלית וכן הביא הרמב"ם:

הפסוק הזה כי לא מחשבותי מחשבותיכם לתשובה על שאלה עמוקה בבחירת האדם עיין במדרש שמואל על אבות בפרק שלישי במשנת הכל צפוי והרשות נתונה כו' ע"ש ותראה דברים נכונים וישרים כללא דמילתא שיש כמה מיני השגות עמוקת ודקות אשר לא ישיגם האדם על תכליתם בעודו בגוף ונפש ולא מפני זה שאינו יכול להשיגם, מחמת חלישות השגתו יכחיש ח"ו אמתת מציאות. ההקדמה ההיא רק יאמין ויבין שיש מציאות אמיתי להקדמה ההיא אלא שעד כאן הגיע גבול שכלו שאינו יכול עתה להשיג יותר בעודו בגוף ונפש ועל כיוצא בזה כתוב בהקדמ' מבוה"ש של האריז"ל דכל מאן דעייל ולא נפיק טב לי' דלא איברי וע"ש פירוש המאמר הלז והשכל מחייב זה שנאמין אמתת מציאת ההקדמות האמיות אע"פ שאין אנו יכולים להשיגם רק נתלה בחסרון דעתנו ונשכיל זה מבהמות הארץ שיש להם קצת שכל לרדוף אחרי הנאות להם כגון אחר אכילה ושתיה בעת רעבונם או לברוח מן הכאה והאש שלא ישרופו ובודאי כפי מה שבדעת הבהמה המעוטה שאין חכמה בעולם יותר מחכמות הבהמית ואע"פ שבאמת יש מ"מ הם אינם משיגים זאת וחושבים שחכמתם היא תכלית החכמה שבעולם, ואנחנו יודעים שמה שהם חושבים כן הוא בעבור שטותם וחסרון דעתם כמו כן אנחנו מחוייבים להאמין שיש כמה מיני השגות עמוקות ואע"פ. שאין אנו יכולים להשיג אותם וע"ז אמר הכתוב מלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמים וחכמנו כלומר ממחשבות בהמות הארץ שחושבים שאין חכמה יותר מחכמתם נשכיל אנחנו שלא נחשוב אנחנו כמוהם וזה מלפנו מבהמות הארץ כי באמת