עמוד העבודה קכו

שפועל אדם באיבריו נדע שכן היתה במחשבתו קודם לכן והמשכיל ישכיל וידע לו הלשונות הבאים אצל גשמיים ורוחניים לפרשו אצל הרוחניים בענין דמיון קצת אל הגשמיים ולא בדמיון גמור כי באמת אין ביניהם דמיון גמור כמו שפירשתי לעיל ענין אמירה שהוא התגלות הרצון שענין זה יצדק בגשמיים וברוחניי' וגם כעין מה שפירשו המקובלי' אזני ה לא אזני' ממש ח"ו אלא הכח הבוחן והמקבל התפלות יקרא אוזן והכח המשגיח על העולם יקרא עין ה' ולדעתי יצדק לומר עין ה' על עין השכל לפי שהוא משיג כל מה שמשיג בחכמתו הנפלאה והעצומה כמו שפירשתי כמה פעמים בקונטריסים הללו מהו' איר השכל

נו והנה כל מיני השלמיות נובעים מסטרא דקדושה וכל הגריעות והחסרונות נובעים מסטרא אחרא ודמיון לזה החץ הוא מסטרא דקדושה שכל עצמות סטרא דקדושה הוא ענין שכל וחכמה ומדע וכן ענין החן אינו אלא במי שיש בו שכל ומדע ואפי' יהי' תואר צורתו ומראה פניו מכוערים מאוד אעפ"כ נמשך עליו חוט של חן ואוהבים אותו כל הבריות להיות שהוא בעל שכל הצומח מסטרא דקדושה לכן תגדל גם חנו בעינו הבריות ששרשו ג"כ מסטרא דקדושה ובהיפוך מי שהוא שוטה וסכל אע"פ שיהיה יפה תואר ויפה מראה מאוד לא יהיה לו שום חן כלל ולא יאהבוהו הבריות נמצא כי שורש הכיעור הוא מסטרא דקליפ' שעיקרה הוא סכלות ושטות וחן הוא מסטרא דקדושה שהוא עצם השכל והחכמה וכן כלל כל השלימיות והטובות הם צומחים מסטרא דקדושה וכל הגרועות והחסרונות הם מסטרא דקליפה ולכן כתב החסיד בעל חובת הלבבות בהקדמות שער הבחי' בד"ה והשלישי מפני מה כו' וז"ל שם כי כמה טובות מנע בעליהם להנות מהם וערבב שמחתו בהם חסרון הכרתו אותם וידיעת מעלותם עכ"ל. ביאור הענין כי לפעמים ישפיע הבורא טובה לאדם רק שהאדם ההוא הוא סכל שוטה ואינו מבין מעלת הטובה היא ומתיקותם ואדרב' לפי מחשבתו הסכלה יחשוב על הטובה ההיא שהיא רעה ויצטער בבוא הטובה ההיא נמצא מי גרם שהטובה אמתיית תהיה נחשבת בעיניו לרעה שטותו וסכלותו גרם לו נמצא ברור שכל הטובות שרשם הם מסטרא דקדושה שהוא ענין שכל ומדע והרעות בא מסכלות שהוא מסטרא דקליפה והטובה האמיתיות והגדולה יותר גדולה מכל הטובות הוא ענין החכמ' והמדע והרעה היותר גדולה מכל הרעות הוא ענין השטות והסכלות כי בחכמה כל הטובות תלויים ובסכלות תלויים כל הרעות וכשהאדם יכיר ויבין בשכלו טובות הבורא העודפות על הברואים כמ"ש הכתוב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו בין לצדיקים בין לרשעים עצומים וכלל זה יהיה בידך כל מה דעביד קב"ה לטב עביד אפי' עונש היותר מר לרשע היותר עריץ מכל רשעים שבעולם אעפ"כ טובה גדולה הוא אצלו לקבל העונש המר ההוא המוכרח לפי פעלו הרע ואח"כ יזכה לחזות נועם ה' שהוא טובה עצומה ונפלאה אשר כל בעל שכל לא יוכל לשער מתיקות הטובה ההיא אשר עין לא ראתה אלהים זולתך והאדם לא היה יכול להשכיל ולידע מהות הטיב העתידה והיה אומרים לו ברור לעצמך או שישרפו אותך ששים רבוא פעמים ואחר כל שריפה יחיו אותך כדי שתקבל יסורי השריפה שאחריה ואחר ששים רבוא שריפות תשיג הטובה הגדולה העתידה לעולם הבא או תאמר לא הן ולא שכרן בודאי היה מקבל על עצמו ששים רבוא שריפות אם היה מכיר עצם הטובה ההיא על אמיתותה כי לרוב שמחתו בטובה העתידה לא הי' נחשב אצלו צער השריפה לכלום והמשל בזה לאיש משכיל מאוד שנחלה חולי גדול מאוד ומסוכן הוא למות אם לא ישתה שרף מר מאוד שקורין הלז שהוא בלה"ק ראש כמ"ש הרוני לענה וראש והמשכיל ההוא להיותו מבין היטיב מעלת הבריאות ומעלת החיות וגריעת החלישות וגריעת המות יכסוף וישתוקק מאוד לשתות השרף המר ההוא בכל אות נפשו ולא יחוש למרירותו כי ענין החלישות הוא אצלי לגודל שכלו יותר רע ומר אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים יותר ממרירות השרף הנ"ל וכמעט לא ירגיש טעם מרירות בשרף הנ"ל לגודל השתוקקותו לבריאות והשתקעות מחשבתו בכוסף הבריאות משא"כ מי שהוא שוטה לא יחפוץ לשתות השרף הנ"ל ואם יאנוס אותו הרופא מומחה בחזקה יצעוק על הטעימו טעם מרירות גדול נמצא מי גרם שזה ירגיש טעם מריריות וזה לא ירגיש סכלותו של זה וחכמתו של זה הנה התבאר כל הרעות הבא על האדם אינם רעות אמיתיות אלא לפי שכלותו של אדם הם נחשבים לרעות אבל מי שהוא זך השכל ובר לבב יכיר וידע ויאמין הכלל הגדול והנפלא שכל מה דעביד קב"ה לטב עביד אפילו אם יבואו כל מיני יסורין היותר קשים ומרים עליו אעפ"כ הם נחשבים לטובה גדולה נגד הטובה העצומה והנפלאה העתיד לבא בעוה"ב ודע כי מי שזוכה שיקבל פורעניות על חטאיו בעוה"ז אין לך מתיקות גדול יותר מזה ומי שאינו מקבל פורעניות בעוה"ז ונפרעין ממנו בגיהנם הרי הוא מקבל עונש כפול ומכופל אשר לא ישוער כי יסורין של עוה"ז אינם אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים מיסורין של גיהנם ואף מי שנתייסר ביסורי קשים ומרים מאוד בגיהנם אעפ"כ הם טובה גדולם אצלו נגד התענוג הנפלא אשר יקבל אחר מירוק היסורין ההם אשר בלתי המירוק ההוא א"א לקבל כלל התענוג הנפלא הרוחני לעוה"ב שהוא השגה עצומה ונפלאה מאוד אשר עין לא ראתה אלהים זולתך ואם היה נעזב ח"ו שלא לקבל על חטאיו יסורין בגיהנם ולא יקבל ג"כ אח"כ התענוג הנפלא לעוה"ב היה ח"ו רעה אמיתיית אצלו אע"פ שהאדם ההוא בשעה קבלת יסורין אינו יודע עדין