עמוד העבודה קה

משא"כ אם הייני מקבלים מלות זרות ושונות מספר מלה אחת ומספר אחר מלה אחרת עד מאה מלות או יותר והיינו עושים מאמר ממלות הללו לא היה להם שום ענין מובן אלא כמו שמדברים המשוגעים שמדברים מאמרים ומלות זרות שאין חיבור אף למקצת מלות שלהם כ"ש לכולם והרי מאמר כזה הוא נק' מאמר מת אבל תורתינו הקדושה אורות השכליים התקועים בה הם חיים וקיימים ולכן נאמר עלי' עץ חיים היא למחזיקים בה העולה מכל זה שהמצאות השכליות הם אורות רוחניים ואינם תופסים מקוה כלל רק לבוש שלהם הוא התופס מקום שהם המלות שהציור השכלי מתלבש בהם ואפשר לעתיד לבא כשתתפשט הנשמה מן חומרינו ולא יהיה לנו מסך מבדיל בפני ההשגה היינו יכולין להשיג הציור השכלי בלי התלבשות כלל במלות אבל עתה עכורות חומרינו גורם זה שאין לנו השגה בשום ציור שכלי בלתי התלבשו במלות כי כמו שהנשמה שלנו שהיא עצם אור השכלי של הארת שכלינו מלובש הוא בגוף כמו כן הארת שכלינו ג"כ א"א שיהיה בלי לבוש אלא בהכרח יהיה הארת שכלינו שהם ציורים השכליים מתלבש בגוף שהם המלות וזכור סימן זה היטיב ושים לבך להבינה הבנה דקה כי ע"י סימן זה בעזה"י עתיד אני לבאר כמה עיקרים פרטיים

יז ולפי העיקר הגדול שהעלינו בקונטרס הלז שמהות הרוחניים העליונים הם עצמיים שכליים תבין היטיב הקדמו' המקובלי' שאמרו כי האצילות הוא כמדליק נר מנר ר"ל אצילות העלול מן העלה הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום כי כן דרך וטבע הרוחניית שלא יחסר לעולם כאשר אנו רואים אם ראובן ישכיל איזה המצאה שכליית ויגלה אותה לשמעון לא בשביל זה תפקד ותחסר ההמצאה ההיא מראובן וכן אם שמעון יגלה אותה ללוי לא תחסר גם משמעון כמו כן אצילות העלול מן העלה עד"מ כשכתר האציל מעצמותו את החכמה לא נחסר בחי' חכמה מן הכתר כי כן הוא טבע ענין הרוחני ואי"ה לקמן נסביר ענין זה כמדליק נר מנר באופן יותר נאות ומשובח

יח ואל תתמה כפי מה שהעלינו א"כ הנשמה שבגופינו היא עצם אור שכליי הא תינח כח השכלי שבאדם בודאי הוא נובע וצומח מן עצם אור השכלי שהוא שורש הארת שכלינו אבל ענין החיות שבגוף מהיכן הוא בא כי לכאורה דבר זר הוא שמעצם אור שכלי יתפשט ענין חיות בגוף אחי אל תתמה כלל הנה עד עתה לא ידעת כלל ועיקר מהות הנשמה ושערת בשכלך כי היא עצם אור חיוני וממנה בא ענין החיות בגוף וליטעמך תיקשי לך מהיכן נובע שכל האדם אלא בהכרח צריך אתה לומר שענין השכל והחיות שניהם נובעים ממקור אחד שהיא הנשמה אשר הנשמה ההיא היא עלם אור שכליי והוא בעצמו ג"כ ענין החיות שעצם אחד משמש לשני תועליות ובאמת שלא בלבד אלו השני תועליות צומחים מן הנשמה כי תועליות רבות צומחות ממנה והם כל כוחות הנפשיות כמו הזכרון והפחד והשנאה והאהבה והכעס והאכזריות והרחמניות והיגון והשמחה והכילות והנדיבות וכיוצא בזה רבים ולפי מה שהתבאר יובן היטיב הכתוב והחכמה תחי' בעלי' כפשוטו ומשמעו והחכמה שהיא הנשמה שהיא עצם אור החכמה כמ"ש שהיא עצם אור שכליי תחי' בעלי' כי משם בא ג"כ החיות לאדם והודיענו הכתוב בזה שהנשמה היא עצם אור שכליי וכן נוכל לפרש כמשמעו אשר יצר את האדם בחכמה כלומר באור השכל ודומיהם רבים

יט וע"י היסוד הגדול שהעלינו במהות הרוחניים העליונים שהם שכליים וא"ס ב"ה הוא השכל היותר עמוק מכל הנאצלים תבין היטיב מ"ש הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ב הלכה יו"ד שחכמתו ית' לא כחכמתינו שאנו וחכמתינו הם שני ענינים כי האדם הוא חכם בחכמה והוא ית' חכם ולא בחכמה כי הוא וחכמתו אחד הוא הוא ודעתו אחד הוא הוא וחייו אחד הוא עכ"ל הרמב"ם ביאור דבריו כי החכמה היא עצמותו ממש כמ"ש כי היא עצם אור שכליי עמוק עמוק מי ימצאנו א"כ עצמותו הוא חכמתו וחכמתו הוא עצמותו ודבר א' הוא א"כ יפה כתב הוא וחכמתו אחד הוא והוא חכם ולא בחכמה כי האדם הוא עצם אחד והחכמה היא עצם אחר וכאשר תחיל ותנוח מקרה החכמה על האדם יהי' חכם אבל הוא ית"ש הוא חכם ולא בחכמה כי החכמה איננה דבר אחר זולת עצמותו וכן הוא וחייו אחד הוא כי עצמותו הוא מקור ושורש של חיות של כל העולמות ועצמותו הוא ענין החיות והשכל והנה הא"ס הוא שכל פשוט בתכלית הפשיטות והאחדות ואעפ"כ לא נחסר ממנו מין שלימות אחד וכל השלימות הם נמצאים בו ואעפ"כ אין בו שום רבוי ושינוי כי כל השלימית הם מתאחדות ומתייחדות בו וכל השלמיות הם הם עצמותו ועצמותו הם הם שלמיותיו וכולו דבר אחד פשוט מכל צד ובחינה ואי"ה נבאר לפנינו ענין זה בתכלית הביאור מה שקשה להבין בשכל האנושי איך כל השלימות מתאחדות ומתייחדות בי נמצא עצמותו הוא החיות והחיות הוא עצמותו כי עצמותו הוא מקור החיות כמ"ש הכתוב כי עמך מקיר חיים כלומר עם מציאותך יש מקור חיים של כל החיים באורך כלומר באור השכל הנובע ממקור דכל מקורין נראה אור נשכיל ענינים שכליי' שהם נקראים באמיתות אור לאפוקי אור הגשמי אינה נקראת אור בשביל עצמותו ומהותו אלא בשביל שרשו ברוחניות העליון שהוא אור השכל ומרוב השתלשלותו נתהוה אור הגשמי לכן נק' גם הוא אור אבל אור השכל נק' אור בשביל עצמו שהיא באמת אור האמיתי הוך ובהיר ונאה לו בעצם לקרותו אור

כ ועתה אביא לך מופת חותך ליסודו הגדול