עמוד העבודה קג

הגשמיים כמו אור הגשמי שהוא נתלה בעינים שהם כלום גשמיים ואור השכל הוא הנק' באמיתות אור ני זהו האור העקרי ועצמי משא"כ אור הגשמי הוא נקרא אור בהשאלה כלומר ששם אור מושאל אצל אור הגשמי ואור השכל הוא עצה וסב' לאור הגשמי

א ועתה אתן לך דמיון ומשל להבין מהו אור השכל עד"מ כשתוחבין מטה עגולה בחור שבכותל מעבר לעבר ושני צידי המקל בולטין מן הכותל והלאה צד אחד לצד הבית פנימה וצד השני בולט מן כותל הבית לצד חוץ ואח"כ ישימו שני אופנים עגולים על שני קצות המקל דהיינו אופן אחד לצד הפנים של הבית ואופן השני לצד חוץ והאופנים והיו מהודקים היטב על קצות המקל בחבור גמור ובדוחק וכשרואה איש משכיל שאופן הפנימי שבבית מתגלגל וחוזר ומתגלגל מעצמו בלי שום מניע ישפוט זה המשכיל בשכלו שבודאי יש מבחוץ מניע האופן שבחוץ ועי"כ מתגלגל גם האופן שבפנים ואדם אחד עומד בחוץ ורואה בעיניו איך שאיש אחד מניע האופן שמבחוץ והמשכיל העומד בפנים אין אצלו שום ספק כלל ועיקר שבודאי יש מניע בחוץ ויכול לשבע ע"ז אפי' שבועה חמורה מאוד דכ"כ ברורה הוא אצל המשכיל שיש מבחוץ איש שמניע האופן שמבחוץ כמו שברור לאיש העומד בחוץ ורואה בעיניו איך שאיש אחד מניע האופן שמבחוץ והרי לשניהם מושג ענין המניע שמבחוץ אלא של זה העומד בחוץ יושג לו ע"י אור הגשמי שהוא חיש הראות ולזה העומד בפנים מושג לו ע"י אור השכל שיש מניע האופן שבחוץ והנה שני האנשים רואים המניע שבחוץ אלא שזה רואה אותו בעין השכל שהיא ראי' נכבדת יותר מן ראי' של האיש העומד בחוץ שהוא ראי' גשמיית

י והנה כל מה שנק' בשם הארה ע"כ מתפשטת מאיזה עצם האור דאם אינה מתפשטת מאיזה עצם אור לא תקרא שמה הארה אלא יהיה נק' שמה עצם אור והנה ידוע כי הקדמון לא ישתנה לעולם ולא יפסק ולא יחסר כחו לעולם והנה אם ימצא לפעמים איזה חלוש הראות שאינו יכול להסתכל לעולם בעצם אור השמש והוא איש משכיל ודאי ישפוט בשכלו בראותו איר השמש המתפשט על הארץ ישפוט שההארה ההוא יש לה שורש איזה עצם האור דאל"כ תהי' ההארה ההיא קדמוניית ואנו רואים שבלילה תתכסה, הארתה מאתנו וכן ארז"ל גבי אברהם מתחלה כשראה השמש היה סבור שהשמש הוא האלוה וכשראה בלילה שאין שם שמש הכיר שאינה אלוה וזה כתבתי לדוגמא ודמיון בעלמא למה שאני עתיד לבא אח"כ

יא והנה מה שבני אדם מחוכמים משכילים השכלות שכליות ומושג להם כמה עניינים ע"י ראיית עין השכל כמו השגות חכמת התורה שבכתב ושע"פ ומפרשים כמו רש"י ותוספות ושאר מפרשים זהו הכל הארת השכל ובהכרח שאות' הארה שלנו צומחת מאיזה עצם אור וכעצם אור ההוא היא הנשמה שלנו שהיא עצם אור שכליי רוחניי ואע"פ שאין אנו יכולים להשיג מהות מציאותה באמיתות כפי מה שהיא במציאותה האמיתי לפי שדבר נמנע הוא להשיגה בהיותה (ר"ל הנשמה) מלובשת במסך חומרינו העכור עכ"ז נשכיל בשכלינו כי היא עצם אור שכליי נכבדת ומבהקת הרבה יותר מהארת שכלינו כאין מה שעצם אור השמש מבהיק הרבה יותר מהארת השמש

יב והנה כמו שאנו רואים שהארת השמש המתפשטת על הארץ היא גשמיית כי היא מתפשטת על מקום גשמי ואנו רואים אותה בעינינו בשלשה רחקים אורך ורוחב וגובה שזהו גדר הגשם כמו שגדרוהו בפלוסופים לא כמו שחשבו כמה שוטים שכל מה שאין לו ממשות שיהא נרגש בחוש המשוש אינו גשמי אלא כל דבר שמושג לחוש אפי' לאיזה חוש שיהיה אפי' שלהבת שעל פתילת הנר הוא גשם מפני שנראה לחוש הראות בשלשה רחקים אורך ורוחב וגובה וגדר הרוחני הוא בהיפוך שאין לי אורך ורוחב וגובה ואינו תופס מקים ואין לו שום תכונה מתכונת הגשם כמו קלות וכבדות יבשות ולחות קרירות וחמימות והנה כמו שהארת השמש היא גשמיית כמו כן שורש עצם האור שלה ג"כ הוא גשם ובדוגמא הזאת נשכיל כמו שהארת שכלינו היא הארה רוחנית כי כשנשכיל איזה המצא' בציור שכלי הנה אותו הציור השכלי הוא רוחני ואינו תופס מקום ולא שייך בו לומר אורך ורוחב וגובה כמו כן שורש ועצם איר של הארת שכלינו היא ג"כ רוחניית ועצם אור שכליי ומבהקת הרבה מאוד יותר ממה שמבהיק הציורים השכליים שאנו משיגים איתם שהם הן הארת שכלינו הנובעים ממקור שהיא הנשמה שלנו והיא שכל עמוק ומתוק מאוד הרבה מעמקות ומתיקות הציורים השכליים שאנו משיגים אותם והיא רוחניית ואינה תופסת שים מקום ויש לה מציאות חזק בפועל ממש

יג והנה כתבו למעלה בסימן ג' ובסימן ה' שלפעמים איזה הארה חוזר להיות עצם האור כמו הארת השמש חוזר להיות עצם אור הלבנה כמו כן ממש באורות השכליות הרוחניות שהארת שכלינו היא השגתינו והשכלתינו הציורים השכליים ועצם אורם היא נשמתינו והיא מבהקת ומזהרת ומצהרת הרבה יותר מהארת שכלינו כמו כן הנשמה יש לה ג"כ שורש ועצם אור אשר אור עצם שלה נובע ממנו והיא הארה של עצם אורה אלא שההארה של שרשה שאותה הארה היא עצמותה ממש חוזר להיות עצם אור לגבי הארת שכלנו וכן שורש של שרשה נק' ג"כ הארה בערך שורשה וכן תעלה ממעלה למעלה עד עילת כל העילות וסבת כל הסבו' שהוא לבדו נק' אור בהחלט וכל המשפעי' ממנו הם סוד הארת א"ס והוא שכל קדמון אחדות פשוט ועמוק עמוק מי ימצאנו אפילו הנאצל הראשון אינו יכול להשיג כלל ועיקר דלא כמ"ש בש"א בהקדמה ב' בעיקר ה' אלא שמו האמיתי הוא אור