עמוד העבודה ק

הכתר לא"ס היא יותר מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים מהבדל שבינינו בני אדם ובין הכתר עליון כי מאחר שא"ס כשמו כן הוא שאין לי סוף וקץ ותכלית א"כ אם נאמר שההבדל שבין בני אדם השפלים ובין כתר היא חלק אחד ממאה אלפים רבבות מן ההבדל שבין א"ס לכתר א"כ כבר הגבלנו הבדל היתרון שבין א"ס לכתר בשיעור קצוב דהיינו מאה אלפים רבבות יותר מן ההבדל שבין בני אדם ובין הכתר אבל באמת ח"ו לומר כן אלא אם נתפוס בלשונינו החשבון היותר גדול מכל החשבונות והמספרים שבעולם בערך ההבדל שבין בני אדם ובין הכתר אעפ"כ ההבדל שבין א"ס לכתר הוא יותר ויותר לאין תכלית נמצא אם המאציל לא היה מאציל רק ספי' מלכות ולא הט"ס שלמעלה הימנה היה המלכות במדרגות הכתר של עתה ממש כי משלימות הא"ס הפשוט הוא שלא יצא ממנו כ"א פעולה פשוטה ועוד טעם שני י"ל על מה שהאציל הט"ס עליונות ממלכות כי מאחר שהא"ס הוא הטוב והמטיב בעין יפה למה ימנע הטוב מהט"ס עליונות שלא להאצילם ולהתחיל תחלת פעולתו ממדרגת מלכות שהיא נמוכה מאוד וטעם הראשון שכתבתי מצאתי כתיב ג"כ בס' שפע טל שאם היה מתחיל האצילות ממלכות היה המלכות במדרגות הכתר בהכרח. וזה דומה לשאלת אדם אחד שסיפרו לו על רעבתן אחד שאין לו שביעה עד שיאכל שלשה ככרות ושאל מאחר שעיקר שביעתו הוא בככר השלישי למה יאכל הב' ככרות ראשונות ללא תועלת ולא יאכל רק הככר הג' שעיקר שביעתו הוא ע"י הככר הג' והשיבו לשוטה הזה אם לא היה אוכל בתחלה הב' ככרות ראשונו' לא היה לו שביעה כלל מזה הככר ולא היה נקרא זה הככר בשם ככר ג' אלא בשם ככר ראשון מאחר שלא אכל כלום קודם זה הככר וכמו כן ממש היא בשאלה הזאת למה האציל המאציל הט"ס עליונות ללא צורך לא היה לו להאציל כ"א ספי' מלכות לבד והנה ממשל שהמשלנו מבואר היטיב גנות השאלה הזאת ועיין בס' שפע טל בפרק השני משער הראשון בדף ט ע"ג וד' ועצור במילין לא אוכל ואעתיק דבריו הנחמדים בענין שאנו עסוקים בו וז"ל שם כל אחת ואחת מי"ס יש בה כח לפעול כללות פעולות כל הי"ס דבר והפכו והדמיון לזה משכל האדם שהוא כח אחר פשוט בלי רבוי ופירוד וחילוק והשכיל בשכלו לעשות מעשים רבים משונים זה מזה כגון מעשה אריגה תפירה חרישה זריעה קצירה טחינה אפי' מעשה צורפים ונגרים לבנות ולסתור כולם מתגלים ומתנוצצים מהשכל האחד הפשוט שבגוף האדם וכ"ש וק"ו להאמין שזה אפשר בחק אלוה יה' ויתעלה שספי' אחת תוכל לפעול פעולות כל העשר ספירות והנה יש מקום לבעל דין לכאורה לשאול מאחר שכולם כח אחד למה האציל י"ס כיון שספירה אחת תוכל לפעול מה שפועלים כל הי"ס. ועוד יקשה דאם כל הי"ס הם כח אחד והם אורות רוחניות פשוטות שוים בעצמותם ואין שם אויר ולא מקים להבדיל ביניהם ולחלקם עד שיהיה נופל עליהם מספר מאיזה צד אני מיוחסים להם מספר שאנו אומרים שהם י"ס ונשיב ע"ז כי הנה קשה קושיא יותר חזקה משני הקושיות האלה ובתירוץ אחד יתיישבו שלשתן שהרי ע"כ כל הכחות וכל העולמות וכל הפעולות הם באים מכח א"ס ב ה א"כ קשה יברא א"ס ב"ה כל העולמות ולא יאציל הספירות כלל אפי' ספי' אחת התשובה לכל זה הוא כי להיות שהמאציל העליון כחו הוא בלי ק וגבול ותכלית ואנחנו לא היינו יכולים לקבל כ"א פעולות וכחות מוגבלות חלוקות זה מזה כמו פעול' אריגת וחרישת שמשינים וחלוקים זה מזה שפעולה זו אריגה ופעולה זו היא חרישה והוא ברוב חסדו ומדת טובו חפץ להיטיב לנו להמציא מכחו הגדול שהוא בלי גבול עולמות שיש להם גבול קץ ותכלית והנה דבר זה הוא בחק הנמנע בחק אלהי יתברך לפעול בכח בלתי מוגבל פעולות מוגבלות כפי ההקדמה הידוע למשכילים אמתיים מכח פשוט לא יצא כי אם פעולה פשוטה כללית ולא פרטיית ומסויימת עד שתהא ניכרת ומושגת לנו ומשל בזה אם יתפוס איזה גביר בידו כלי זכוכית דקה. וחלושה מאוד בלי ספק צריך שיאחזנה בצמצום כת גבורתו שאם לא יצמצם את כחו תשבר הכלי זכוכית ולעולם מכח חזק נמשך פעולה חזקה ומכח חלוש:

נמשך פעולה חלושה נמצא דבר נמנע הוא שמכת:

בלתי מוגבל ימשך פעולה מוגבלת לסיבה זו הוצרך המאציל להאציל הספירות כי אע"פ שמפשוט לא יצא כ"א פשוט וא"כ הנאצל הראשון ודאי ג"כ הוא, פשוט מ"מ פשיטותו אינו כפשיטות א"ס דאם הי' הנאצל פשוט ממש כמו א"ס לא היה שמו נאצל אלא מאציל. ואם תשאל היאך אפשר להיות כך הלא כח הא"ס הוא בב"ת וא"כ ראוי שפעולתו שהוא, הנאצל הראשון והיה ג"כ בב"ת התשובה בזה כי הא"ס לא האציל הנאצל הראשון בכחו הבב"ת כ"א. בכח מצומצם כ"כ בכדי שיוכל הנאצל לסבול נמצא שהנאצל הראשון ירד הרבה מאוד ממדרגת המאציל ואע"פ שהנאצל הראשון הוא בערך הנאצל השני:

בב"ת מ"מ נגד הא"ס הוא ב"ת וגם בענין הפשיטו' כן הוא אע"פ שבערך עצמו הוא פשוט מ"מ נגד:

פשיטות הא"ס אינו נקרא פשוט אלא מורכב והנה הנאצל הראשון לגודל אחדותו פשוט שאין בו שום בחי' פרטיית ומסויימת עדיין לא היינו יכולים לקבל שפעו הפשוטה הבלתי מוגבלת לכן הוצרך להיות אצילות ספי' שניה והנה הספי' השניה גם כן ירדה הרבה ממדרגה הנאצל הראשון כי ע"י הנאצל הראשון נאצלת וכן הוא בכל העלות והעלולים וכל עלול מוכרח לירד הרבה ממדרגת וילתה ובה מתגלים וניכרים הפעולות יותר בהתחלקותם זה מזה ממה שמתגלים בעילה וזה כמו ענין טבעי אצל כל העלות והעלולים. והנה שיער