תורת משה - אלשיך, במדבר ו:ו

כל ימי הזירו כו' .

הנה נוסף על מציאות שפע קדושה אשר יורק בפורש עצמו ומתקדש בחסידות יש עוד קדושה קניינית והוא כקדושת כהן שעל כן נזהר מליטמא למתים ועליה עוד מעלה יתירה והוא קדושת כה"ג שאפי' לאביו וכו' לא יטמא על כי נזר שמן וכו' על ראשו אמר כי את כל אלה יקנה האדם על יד פרישותו וחסידותו כי יעלה במעלות עד גדר כה"ג וזה מאמרו יתב' הנה כל ימי הזירו לה' במה שמזיר עצמו לה' מהראוי הוא יעלה למעלת כהן הדיוט שעל נפש מת לא יבא אך עוד זאת אעשה לו כי לאביו וכו' לא יטמא שהוא גדר כה"ג והטעם כי נזר אלהיו על ראשו ככה"ג והותר כי שם מתייחס הנזר אל שמן משחת קדש ובזה הוא עצמו אליו ית' יתייחס: