תורת משה - אלשיך, במדבר כג:יא

ויאמר וכו'. אל תאמר כי במה שברכת את ישראל אין לי הפסד כי הנה אוכל לומר מה עשיתי לי כי הלא אויבי המה וברכתיך החזקתם עלי. ושמא תאמר למה בהחילי שתקת עד גמרי לז"א לקוב וכו' לקחתיך כלומר בדמים שנדרתי לך כמ"ש ז"ל על אומר לקרא לי ועל כן חשבתי היות מתחיל בשבח ומסיים בגנאי שתארר בסוף והנה ראיתי כי ברכת ולא לכוונת ארה בסוף כ"א גם ברך באחרונה. והשיב לו איני מתחיל בכוונת אל מה שאסיים כ"א תמיד אני שומר ומצפה מה שישית בפי וזהו אשר ישית וכו' אותו אשמור לדבר ויהיה אשמור מלשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר: