תורת משה - אלשיך, ויקרא כה:יד

וכי תמכרו ממכר כו' .

ראוי לשים לב. (א) אל כפל או' תמכרו ממכר. (ב) כי אומרו עמיתך זה פעמים שניהם מיותרים. והיה די יאמר וכי תמכרו ממכר או קנה אל תונו כו'. (ג) כי או' או קנה כו' הוא מיותר כי בכלל או' וכי תמכרו הוא גם הקונה. כי המוכר לעמיתו הלא עמיתו היא קונה. וא"כ על שניהם יאמר אל תונו איש את אחיו ולשתוק מלומר או קנה מיד עמיתך. (ד) כי נכנס בל' עמיתו ויצא בלשון אחוה באו' איש את אחיו ולא אמר את עמיתו. (ה) או' מיד עמיתך כי מלת מיד מיותרת. והיה די יאמר מעמיתך:

והנה רז"ל (ב"מ דף נ"ח) למדו שהוא להודיע כי על מטלטלין ידבר שהוא דבר הנקנה מיד ליד. אך עדיין במה שלא נרמז זה באו' כי תמכרו ממכר רק באו' או קנה. מקום הניחו לנו לדרוש גם ענין זולתו:

אך יאמר כי תמכרו יהיה באופן שלא תמכור לו רק דבר שגם ירויח בו הקונה. אם גם הוא קונה למכור. וזהו וכי תמכרו ממכר כלומר יהיה ג"כ ממכר לעמיתך שיהי' לו לממכר. ולא להניחו בטל על כי אין בו עוד ריוח:

עוד לימוד שני. והוא כי המוכר אתה וגם זולתך תוכל לשתף עמך למכור שיעזור לך. וזהו תמכרו לשון רבים כי מותר לך לרדוף אחר ולמוכרו לו. אך או קנה מיד עמיתך כלומר שאם הוא לא יחפוץ למוכרו כ"א להשתמש בו וכיוצא. לא תרדוף אחריו שימכור אותו לך כי חמדה היא. רק או קנה מיד עמיתך שהוא מביאו לך שתקנהו ומידו אתה בא לקנותו. וזהו מיד עמיתך. והנה לענין הנאת מקח וממכר תהיה לך בחינ' חבר לבקש הנאתו בצד מה. אך ענין אונאה בזה איני אומר לך אל תונו איש את עמיתו. כ"א איש את אחיו. כי תהיה לך בחינ' אחוה עמו לבל יתאנה ממך אפילו בשוה פרוטה. וזהו החילו בעמיתו וצאתו באחוה:

או יאמר מעין זה. כי תמכרו מה שהוא ממכר שראוי לימכר שנקרא ממכר. ואינו מוכר סחורתו מפני רעתה. שכמעט בחנם היה נותנה. בלא יתייחס ממכר כ"א דבר שיקרא ממכר שיש בו ריוח. ואל תמכר זה לנכרי רק לעמיתך שירויח בו. וכן אם תצטרך לקנות שהקונה מה שצריך לקנות לצרכו קונה בעין יפה. ז"א או קנה כלומר או דבר שצורך קנה אותו שהוא דבר שיש בו ריוח למוכר. יהיה מיד עמיתך שירויח איש ישראלי. אך אל תונו איש את אחיו. לומר כ"א תונה אינו רק אחיך. כי אותי אינך מאנה ואדרשנו ממך:

או יאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך יהיה הממכר ההוא. באופן שתשער שאו קנה שאלו היית צריך לקנות אותו הממכר הזה היית קונה מאת עמיתך. ולא שאלו היית קונה אותו לא היית קונה אותו באותו השער. שהוא ענין ואהבת לרעך כמוך בעצם. ובזה ודאי אל תונו איש את אחיו. כי המדקדק לבלתי מכור לחבירו כ"א בשער שהיה הוא קונה אותו מובטח לו שלא יאנה אותו:

או יאמר בשום לב אל אומרו תמכרו לשון רבים וקנה בלשון יחיד. ואח"כ אמר איש אל אחיו כאלו אין שם רק שנים. קונה ומוכר בלבד:

אך הוא כי הנה ידוע כי שעור האונאה שתות. ופחות משתו' הוא מחילה. והנה הוה אפשר לומר כ"א היו המוכרים שנים והקונה א' שאם נתאנה לוקח יהיה השעור שתו'. אך אם נתאנו המוכרים יצטרך שתו' לכל א' ואם הוא פחות שאינו מגיע שתו' לכל אחד הוי מחילה. וההיקש בזה אם יהיו הקונים שנים. והמוכר אחד. שאם נתאנו הקונים בפחות משתות לכל א' ימחול כל א'. לז"א כי לא כן הוא. כ"א וכי תמכרו רבים ממכר לעמיתך יחיד. או קנה סתם בין יחידי בין רבים. מיד עמיתך יחיד. אני מצוה אל תונו כאלו אין כאן רק שנים איש ואחיו קונה ומוכר. כי שעור האונאה שוה לרבים וליחידים:

עוד יתכן כיון במה שלא אמר אל יונה איש את אחיו אך אל תונה איש את אחיו. לו' שיקרה לפעמים שיתאנו שניהם כי זה ירמה את חבירו. בפירות שיש בה אונאה. וזה את חבירו במעו' שגם בם שיעור אונאה. כענין כספך היה לסיגים סבא' מהול במים. שהיה נראה שהולך זה תחת זה. ואין שם עון. לז"א כי לא כן הוא כי אם ששניהם חוטאים. וזהו אל תונה וכו' כלומר גם שניהם איש אל אחיו: