תורת משה - אלשיך, בראשית ח:טו

וידבר כו' צא מן התיבה כו'. אומרו לאמר בלתי צודק. כי אינו לאמר לזולת ועוד או' צא ולא אמר צאו. ועוד או' כל החיה אשר אתך. מי לא ידע שאתו היו. וכן אומרו היצא אתך היא מלה מיותרת:

אמנם יאמר וידבר אלהים אל נח לאמר. שנהפך לו מראות דבור שהיא קושי. ובחינת אלהים שהוא דין. לרחמים לאמר צא מן התיבה. ולא עוד אלא שאחר שקבל הייסורין י"ב חדש. הוא עיקר היציאה. וז"א איך בטפלים אליו אשר לא חטאו כלל. כי אדרבה הם יוצאים בזכותו י וז"א אתך וגם ע"י צאתם אתו. ושרצו בארץ ופרו ורבו כו'. ובכתיבה הוא הוצא. וקרי היצא. נמצא שבין כתיב לקרי. ד' אותיות של שם הגדול. אפשר לרמוז לו כי ה' בעל הרחמים אתו. שעי"כ ושרצו כו':