תורת משה - אלשיך, בראשית לה:ה

ויסעו ויהי וגו'. הנה ארז"ל (ב"ר פ' פ"ד) וישב יעקב כי הוא משל לאשר סבבוהו כלבים. שאם ישב ולא יהלך לא ירדפהו. כן עשה בראותו את כל אלופי עשו. אז וישב יעקב והוא כי בראות' שיושב ומורא' לא יחיתנו. יאמרו אין זה כ"א שאלהים עמו משא"כ בלכתו כי יתנו לב לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל. ועד"ז יאמר פה כי הנה בהיותו יושב ובוטח לא יפלא מה שלא נוספו עליהם והכו' או כאשר ויסעו. והיה מקום לומר כי מפחד ונס הוא. ותחלת נפילה נסה וירדפוהו לכן היה ה' עמו כו'. ויהי חתת אלהים וגו' ולא רדפו וגו':