תורת משה - אלשיך, בראשית לה:יח

ויהי בצאת כו'. אומרו כי מתה הוא מיותר. וגם איך דברה אחר שמתה וגם הוא סותר מאמרו כי בצאת נפשה הוא עת מיתה ואומרה כי עתה הוא אחר מיתה. וגם איך אומר אחר כך ותמת רחל. וכן ראוי לשים לב אל אומר ואביו קרא לו. היל"ל קרא שמו או קרא אותו כי מלת לו בלתי צודקת:

אך הנה ידוע מז"ל (פ' פ"ב) כי נולד בן במשפחה סימן טוב לכל המשפחה מת אחד מהמשפחה תדאג כל המשפחה. והנה באו יחד מיתת אחד ולידת בן אמרה בשביל כי מתה. ומיתת אחד מהמשפחה לאו סימן יפה הוא על כן ותקרא שמו בן אוני כלומר יתייחס הבן אלה אנינות כאלו נולד אחר מותי בזמן האנינות באופן שלידתו תתקן סימן מיתתה ולא תתייחס לנולד קודם מותה באופן שיהיה להיפך. אך אביו קראו בנימין לומר שאפילו תתייחס מיתתה תחלה הוא בן ימין שנולד בא"י וכלו חסד ויגבר על שמאל של סי' מיתתה:

או יהיה שקרה לה כרבה בר נחמני שיצאה נשמתו באומרו טהור כך ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא נפשה הנזכר שמו בן אוני שיצאה נפשה אומרת בן אוני לומר שעל אנינות שעתיד' להתאונן על ישראל מבכה על בניה זכתה לבן זה שעל ידה ישובו מארץ אויב אך אביו קרא לו בנימין שהוא על זכות בית המקדש שני ושלישי שנבנים על ידה על שבכתה על חורבן ראשון ע"כ קרא לו בנימין שבתיבת זו בה אותיות בנין עודפות י' מ' שהיא נ' כמספר בית המקדש שני ושלישי במספר קטן נמצא כאו' בנין בית המקדש שני ושלישי במלת בנימין. או תרמוז הנו"ן אל היות בנו"ן אכסניא לשכינה כי במ"ק שהוא אכסניא לשכינה עולה נ' ועל שהיא קראתו על מר שנוגע לה אביו קרא לו כלומר על הנוגע לו כמדובר: