תורת משה - אלשיך, בראשית לה:י

ויאמר לו אלהים שמך יעקב וכו'. הנה אומרו שמך יעקב הוא מיותר וכן אומרו יהיה שמך עד סוף פסוק. והנה ארז"ל (ברכות יב) לא שיעקב יעקר ממקומו וכו' וראוי לשים לב למה באברהם נתבטל שם אברם לגמרי ולא ביעקב. אך אחשוב במה שאמרו בתנחומא. כי הקרא אברהם היה. כי היו חמשה איברים שברמ"ח איבריו חסרים אשר נאמר בהם ערלה שתי אזנים ולב ושפתים וראש הגויה. ועל ידי תיקון ערלת הגוף נשתלם בכל רמ"ח איבריו ועל כן אם היה נשאר שם אברם. היה נראה שעדיין היו חסרים אותם החמשה איברים. ע"כ נקרא תמיד אברהם שעולה רמ"ח שמורה שבכולם נשתלם. משא"כ ביעקב כי נקרא יעקב על שם שידו אוחזת בעקב עשו. שיד זרעו מושלה לו בעקבות ממשלת עשו כמ"ש במדרש ב"ר (פרשה ס"ג) ועוד הוסיף אח"כ כי גם עם מלאכים נשתרר. כד"א כי שרית עם אלהים וע"כ כי באינו שרה את אלהים נקרא ישראל. והנה בבחינה זו שני השמות כאחד טובים על כן אמר שמך יעקב. ולא יעקר שם זה ועם כל זה לא יקרא שמך יעקב שיהיה עיקר כי אם ישראל. ושיעור הכתוב שמך יעקב כמקודם. מטעם שנקרא בעת הולדו שתופס המלכות אחרי אדום. ועכ"ז לא יקרא שמך יעקב כי ישראל יהיה עיקר:

ועוד טעם שני אל בלתי עקור שם יעקב והוא ויקרא את שמו ישראל והוא בשום לב אל מלת את. שהיא מיותרת שהיל"ל ויקרא שמו ישראל. אך הוא כי קרא את שמו שהוא את שם יעקב שהוא שמו. כאומר שמך יעקב קרא את אותו השם ישראל. לומר כי ביושר היה כל מה שהיה נראה שהי' בעקבה וזהו רבוי האת באופן שהוצרך השנוי מב' טעמים. (א) על כי שרה את אלהים (ב) על כי כל אשר חשבו היות עקבה היה יושר כי מה' היו לו הברכותוהשאר שם יעקב גם כן משני טעמים על שידו אוחזת בעקב עשו ועל מה שגם העקבה היה יושר ולא שיאמרו שעד כה היה לו עקבה ומעתה נשתנה ליושר:

ועוד אפשר בכוונת הכתוב לבל יעלה על לב איש לומר הלא המלאך קראו ישראל כאומרו לא יעקב יאמר עוד שמך כו' לזה אמר שמך יעקב כלומר עדיין שמך יעקב כי המלאך לא היה רק כמבשר העתיד כמפורש שם. וזהו לא יקרא כו' כ"א ישראל יהיה שמך כלומר מעתה יהיה ולא מאז. וזהו ויקרא שמו ישראל כלומר כי הוא יתברך קראו ולא המלאך ובכלל השררה הרמוזה בשם ישראל. אמר שירבה ומלכים מחלציו יצאו: