תורת משה - אלשיך, בראשית ל:א

ותרא רחל כו'. אומרו ליעקב הוא מיותר. ועוד אומר' הבא לי בנים האם לא השכילה כי לא אלהים הוא לתת לה בנים וגם אומרה מתה אנכי מה ענין מיתה. ועוד תשובתו אשר מנע ממך כי פירשו ז"ל (שם פ' ע"א) מנע ממך ממני לא מנע בי הלא כמו זר נחשב יחמץ לבבה במענה פיו:

ואפשרנ כי אמרה בלבה אולי מה שציערתי את יעקב שידי היתה בהחליף את לאה ומסרתי לה סימנים שילם לי אלהים שע"כ לא ילדתי ממנו על אשר חטאתי לו. וז"א ותרא כי לא ילדה ליעקב על כן ותקנא באחותה. באומרם אני שלא הייתי כלי האומנות מהרמאות רק שעזרתיך אני לוקה והיא בעלת הדבר רבת בנים. אז ותאמר לו אחר כי בשלך הצער הזה עלי מושיע אין בלתך כי בהתפללך עלי יראה ה' כי עברת על פשעי ויהיה לי בנים. ואם אין מתה אנכי כי אחזיק בקנאה על אחותי ותמשך שנאה ותחרות ואתחשב למתה בחיי בעון זה. אז השיב לה ואמר התחת אלהים אנכי שאמרת הבה לי בנים. ועל אשר אמרתי מתה אנכי אל תחושי שלא על עון זה לא ילדת שתקנאי. כי הלא אינך מצווה על פריה ורביה ובזכותיך אם ילדת זכותיך עתה באופן כי אשר מנע ממך פרי בטן הוא בלבד כלו' בחינת פרי לא בחינת חיוב כי אינך חייבת ולא חסרת זכות: