עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתורת משה - אלשיך

תורת משה - אלשיך, בראשית כט:לב

Alshekh on Torah, Genesis 29:32 · תורת משה - אלשיך · free full Hebrew text

Open in the reader →

ותהר לאה כו'. הנה ארז"ל (ברכות דף ז') שאמרה ראו מה בין בני לבן חמי. שהוא מכר את הבכורה וערער עליה וזה לא מכרה ליוסף ולא די שלא ערער אלא שבקש להצילו מן הבור. וראוי לשים לב מי הכניס את לאה בזה. ועוד אנה יעזבו טעם הכתוב כי אמרה כי ראה כו' ובקשו טעמים מן החוץ. ועוד איך באומר ראובן נרמז שאינו כבן חמיה ועוד איך יאמר ראו מה כו' במה שאינו נראה:

והנה לבא אל הענין נקדים מאמרנו למעלה פ' תולדות כי רצה הקב"ה להתיך זוהמת נחש בקרב ימים לקרב זמן תורה בהעדר זוהמא. ולכן אברהם לקח את הגר והטיל בה זוהמת נחש. מהנשאר עדיין בו עודנו ערל כמשז"ל (ב"ר פ' מ"ו). שע"כ לא נימול קודם שהוליד את ישמעאל כדי שיצא יצחק מטפה קדושה. שהוא כמפורש אצלנו כי הערלה המשיך בחינת הזוהמא בכלי מוכן היא הגר. כדי שבמילה וע"י שרה הצדקת תמשך טיפה מבחינת הקדושה וגם בהיות אברהם בן מאה שנה ושרה בת צ' יצא יצחק קדוש. ועדיין היה צריך ג"כ מירוק מאשר עוד צד זוהמא בו ולא היה יכול לישא אחרת זולת רבקה בת זוגו להטיל בה זוהמא לכן ילדה תאומים. והלכה הזוהמא לצד אחד ויצא עשו והקדושה לצד אחר ויצא יעקב כמפורש למעלה. ולכן לא נקרא לאברהם בישמעאל זרע ולא ליצחק בעשו כי לא היתה רק הפרשת הזוהמא. כמשז"ל (נדרים דף ל"א) כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק. שהוא יעקב הנה כי סילקו את ישמעאל ועשו ואם עשו היה נקרא בן ליצחק למה מיעטו מאברהם. וכמ"ש בכוונת או' אברהם הוליד את יצחק. כלל הדברים כי כל אחד הפסול שבזרעו לא נקרא בן לו:

ונבא אל הענין והוא כי היה אפשר לחשוב כי כאשר קרא לאברהם ויצחק. שהראשון בבניהם היה פסול ולבלתי נקרא בן. כן היה ג"כ ביעקב כאשר חשב יעקב עצמו בעת שאמר לבניו שמאיש בכם כו'. כאברהם שהוליד את ישמעאל ויצחק את עשו וכן דעת בעל העקידה שחשבו השבטים בהתקוממם על יוסף. וזה אחשוב כוונו רז"ל (ברכות כה) שבאה לשלול לאה. והוא כי הוקשה להם שאם על כי ראה ה' בעציה קראתו ראובן. הל"ל לשון עבר ולא לשון עתיד ותקראנו ראיה ולא ראובן. ועוד אומרו כי אמרה. והל"ל כי ראה ה' בעניי ותקרא שמו ראובן. על כן אמרו כי שני טעמים בדבר. אחד הנזכר בכתוב והוא אשר אמרה בפירוש לעיני הכל. והוא כי ראה ה' כו' וזהו אומר כי אמרה כו' לומר כי אשר אמרה בפרסום הוא זה. וזהו על לשון ראיה והשני רמז באומרו הראיה בל' עתיד ובאומרו בן והוא ראו מה בין בני לבן חמי כו':

והענין אל יעלה על לב איש לומר כי כאשר היוצא ראשון מיצחק אינו נקרא בן כן זה שיצא ראשונה מיעקב הוא קלט זוהמא ולא יקרא בן כי אם מהשני והלאה או היוצאים מרחל רק ראו כי בן הוא ואינו כבן חמי הבלתי נקרא בן. וז"א ראובן. והראיה אל ההפרש הוא כי עשו אחר שמכר הבכורה לאחיו היה מבקש להורגו. וזה עם שלקחה יוסף בחנם בקש להצילו והוא כי אלו היה זה פסולת כעשו נגדיי בטבע אל הקדושה היה מבקש המיתו תמיד ומה גם אחר שבכרתו לקח וא"כ אין זה רק אנוש כערכו של יוסף ולא פסולת. ולא נשמרה כי אם לבל ישוי אותו לעשו. אך לא פן ישויהו לישמעאל על כי בזה היה מקום לטעות כי היה בן גבירה כמוה וזה ראובן לומר ראו והביטו בו בבחינ' היותו בן כאמור או ראו את אשר יקרנו לעתיד ויבחין שהוא בן ואפשר ליישב מלת ראו שאמרה במה תראה מעתה שנבואתי אמת. כי הלא ראה ה' את עניי כי הנה עתה יאהבני אישי. ואם היה זרע פסול איך יאהבני אישי הלא נהפוך הוא אך כאשר יאהבני תראו כי בן הוא. וזה לא אמר' בפרסום מה בין בני כו' מפני כבוד חמיה רק לאישה ולקרוביה מאד. אך אומרה כי ה' כו' פרסמה. וז"א בו כי אמרה כו' כמדובר כו':