תורת משה - אלשיך, בראשית כד:כג

ויאמר בת וגו'. הנה יפלא ממנה היות דרך נשים לה להרבות בדברים כי אחת שאל ושתים השיבה. והיה די לה שתאמר בת בתואל אנכי ולא תאריך בן מלכה אשר ילדה לנחור. והלא ברוריה קראה לר"י הגלילי גלילי שוטה על אומרו באיזה דרך נלך ללוד ולא אמר באיזה ללוד. ומה גם עתה כל זה וכמה סיפרו רז"ל בגנות הנשים אשר האריכו למעניתם על שאלת שאול באומרו איה הרואה. ועוד כי הנה לדעת אם ממשפחת אברהם היא לא יזכר בהגידה בת מי היא עד תפרש שאביה בן מלכה בת נחור. וא"כ מה היה לו שלא שאל רק בת מי את. אחרי שאם תאמר שהיא בת בתואל עדיין לא נעשה כוונתו:

אמנם לזה נשים לב אל אומרו הגידי נא לי שהוא מיותר אחרי אומרו בת מי את. אך הנה אין ספק כי יש הפרש בין אמירה ודבור להגדה כי אמירה ודבור הלא יצדק גם על ענין קצר המציאות. אך הגדה לא תצדק רק על דברי ספור נמשך וארוך עד גמר המכוון. וז"א בת מי את ולא אחפוץ באמירה שתאמרי בת פלו' בלבד רק הגידי נא לי ר"ל הגדה באורך עד ראש היחס. ע"כ היא הבינה בדבריו והגידה עד עיקר היחס שהוא עד נחור: