תורת משה - אלשיך, בראשית כב:י

וישלח אברהם כו'. להעלות עליו הוא ית' כאלו שחטו המתין עד הושלם המחשבה ובדבור ובמעשה. במחשבה כי לכך הלך. בדיבור באומר השה לעולה בני. במעשה כי וישלח אברהם את ידו ויקח כו'. ואמר שלא עשה על כי בה' בטח לבו. יחזור בו או ימירנו בשה. כי לא לבו הלך בזה כ"א לשחוט את בנו בכל לבו, מיד ויקרא אליו ה' וכו'. וטעמו וראו מה גדל חשק אברהם. כי בצווי המצות בקרא אותו שיקח את בנו וכו' בקריאת אברהם פעם א' הספיק אך בקרא אותו לשלא ישחטנו לא הספיקה קריאת פעם א' כי עדין היה עוסק במצוה בחשק נמרץ עד שהוצרך לקראו אברהם פעם ב':