תורת משה - אלשיך, בראשית ב:י

ונהר יוצא מעדן כו'. הנה כתבנו לפי פשטו:

והנה אמרו ז"ל (ב"ר פט"ז) כי ארבעה ראשים אלו ארבעה גליות. שם האחד פישון זה מלך בבל מל שם ופשו פרשיו כו' גיחון הוא מדי. חדקל הוא יון. בהיתה חדה וקלה בגזירותיה. והרביעי היא פרת הוא אדום. שהפרה והצירה לפניו:

והנה אין נראה פה ייחס אל המלכיות. ואפשר לדבריהם יהיה רמז הפסוק. ונהר השפע לקיים העולם יוצא מעדן. היא המתעדן על דברי תורה של עץ החיים הנזכר והוא כד"א הוא עדינו העצני. ופירשו ז"ל על דוד שנקרא עדינו שהיה מתעדן על דברי תורה. ואמר כי נהר השפע יוצא מהמתעדן על דברי תורה. להשקות את הגן אלו ישראל. כמ"ש ז"ל (שיר ו') על דודי ירד לגנו:

אמנם כאשר ומשם יפרד שיתפרד העם מן התורה. שהוא עון ביטול תורה. אז והיה לארבע ראשים הם ארבע גליות. כמ"ש ז"ל (מ"ר איכה) שלא גלו אלא על ביטול התורה. שויתר הקב"ה על ע"ז ועל ג"ע ועל שפיכת דמים. ולא ויתר על ביטול תורה:

עוד אפשר לנו לומר שרמז ונהר יוצא מעדן. הוא המתעדן על דברי תורה להוריד שפע ולהשקות את הגן. הוא הגן הנזכר. כי כל עצי עדן מתברכים על ידו. ואל יאמר איש כי גם הם בהמשכו אחר עניני העולם יוכל לידבק בתורה. כי לא כן הוא כי הלא משם שהוא מהג"ע הנזכר. יפרד אם יהיה לד' ראשים שהוא לאחד מארבעה ראשים האחד הוא פישון שפושה ומרבה הונו. הוא האיש הסובב סובב כו' להעשיר עד מקום אשר שם הזהב. שלהוט אחר הממון:

והנה הן אמת כי כאשר זהב הארץ ההיא טוב כו'. שמוציאו לטוב לעשות צדקה וכיוצא בו. אז תלך לפניו צדקו להאיר לו. ובהיר הוא בשחקים כעין הבדולח. וישא חן לפני קונו כשוהם המסוגל לחן. כנודע. והב' הוא הרודף אחר הכבוד ונקרא גיחון. מל' (תהלים כ"ב) כי אתה גוחי מבטן ל' הוצאה. כי הכבוד א' מהדברים שמוציאים את האדם מהעולם:

והנה דרך הלהוט אחר הכבוד להרבות לו עבדים לשרתו ולרוץ לפניו. וע"כ הוא הסובב את כל ארץ כוש. שמשם מוצא העבדים כנודע. והג' אשר לא יתהלל בעשרו וכבודו. רק בחכמתו ולא בחכמת התורה. רק בחידודין קלים וזהו חדקל חד קל. ואינו חפץ בחידודי התורה אשר איכותה למעלה מן השכל. רק הוא ההולך קדמת אשור שהוא לעמת מראות עיניו. כד"א ומגבעות אשורנו. הן חכמות חצוניות אשר יביט בם בעין שכלו הקל. ויאבד נפשו בו. והרביעי הוא פרת הוא ההולך קדמת תאות גופניות. והוא שטוף לפרות ולרבות. ואמר כי כל ארבעה ראשים אלו משם היא הג"ע הנ"ל ישרד ויתרחק. לכן טוב לגבר כי ישא עול תורה. ויגעל בזרה. וייטיב לו בעוה"ז ובעוה"ב: