תורת משה - אלשיך, שמות ג:יז

ואומר אעלה וכו'. לבל יאמרו אליך הנה כמה זכיות וחרדות צריך לשנגאל ולא נאבד והלא אעיקרא דדינא פירכא. למה הביאנו ה' אל מחלת הגלות המר הזה כי נתעתד כמעט ליאבד ולא הגלה את עשו ואת ישמעאל והיא המבוכה עצמה שארז"ל (ש"ר פ' א') שהיה בה מרע"ה תמיד ע"כ סמוך ואמור להם ואו' אעלה וכו' לומר כי מאז אמרתי בלבי בהגלותו אתכם היה להטיב לכם כי מכאן תתלבנו לשתזכו שאעלה אתכם מעני מצרים שעלייה הוא לכם כור ברזל להזדכך לעלות אל ארץ וכו' וע"כ אל תחושו אל הצער הזה על גודל הריוח שתזכו אל ארץ זבת ונובעת קדושת חלב ודבש שהיא להיותה לעומת קדושת התורה העליונה שעליה נאמר דבש וחלב תחת לשונך וטוב תתי אותה לכם מתתי אותה לעשו וישמעאל כי פורע חוב הגלות הוא נוחל את הארץ:

או יאמר פן תאמרו וכי זו היא שומת עין שאמר שבעצמו יגאלנו באו' אעלך גם עלה ועתה משלח ב"ו לכן אמר מה שואומר אעלה אתכם שהוא בעצמי זה הוא מעני מצרים הוא השר ששמו מצרים שהוא בסוף על הים כמדובר למעלה בפ' וארד וכו' וגם יהיו ע"י עצמי להעלותן אל ארץ הכנעני וכו':