תורת משה - אלשיך, דברים לב:מג

הרנינו גוים עמו כו'. הפך פניו כמדבר אל הבבלים ואמר אל תכבידו מעתה הגלות על עמו יתברך והוא ע"ד אומרם ז"ל שהקב"ה השביעם על זה בפ' השבעתי אתכם בנות ירושלים שהוא כל השרים וזהו הרנינו כו' לומר עשו להם לעמו יתברך שירונו וישמחו ואל יעצבו לגמרי כי לא התפקדתי לכם כי הלא דם עבדיו יקום מידכם ואם גם עמו שפכו דם גם המה הנה וכפר אדמתו עמו כי כלה ה' חמתו שפך כו' כי סבלה האדמה מה שהיה ראוי יסבלו הם ולא אמר וכפרה רק וכפר כי הוא יתברך יכפר כי אדמתו הסובלת צרה כמעט היא עמו כי יש ייחס לישראל עם אדמתו אשר כנגד ארץ העליונה היא כנודע: