אלפי מנשה עה"ת פח

הדיוט א"ו דס"ל לרבא דלא קיי"ל כהך מתניתא. מזה אין ראי' כלל דלאו פשיטא הוא דאם שרי לב"נ להקריב בע"מ ה"נ דשרי מזבח ועצים שנשתמש בהן הדיוט עפמ"ש המג"א באו"ח סי' קמ"ז סק"ה דכלים שנשתמשו להדיוט אם שינה צורתן מותרין לגבוה ואע"ג דעצים בעינן שלא נשתמש בהן הדיוט י"ל דמזבח שאני וכ"מ בגמרא ועוד דהרי הקרבנות קרבים מבהמות שנשתמש בהן הדיוט עכ"ד והנה מ"ש ואע"ג דעצים בעינן שלא נשתמש בהן הדיוט כוונתו דמזה קשיא אשרוותא דשינוי דא"כ יכול לשנות צורת העצים ובלא"ה מסתמא נשתנו ממה שהי' וכ"כ בהגהות לב"ש שם בכוונת המג"א בזה וע"ז כתב המג"א עוד ועוד דהרי הקרבנות קרבים מבהמות שנשתמש בהן הדיוט וכוונתו בזה להביא ראי' מזה דמזבח שאני וא"כ ה"נ י"ל דאף דשרי לב"נ להקריב ב"מ מ"מ מזבח ועצים שנשתמש בהן הדיוט לא שרי גם לדידהו דמזבח ועצים לא דמי לקרבן דמזבח ועצים חמורין בזה מקרבן. ואמינא עוד דהרי כלים לבית המקדש בעינן שיהיו נעשו מתחלתן לגבוה ואם נעשו להדיוט אין עושין אותם לגבוה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל סוף פ"א מהלכות בית הבחירה וכן הוא בתוספתא דמגילה פ"ב ומנחות פ"ט ומשמע דאפי' הם חדשים שלא נשתמש בהן הדיוט ג"כ אסורין לגבוה וכ"כ המג"א שם עיי"ש [עיין בחידושינו לקמן פ' ויקהל ופ' ויקרא מ"ש בענין זה] והרי סולת למנחות ויין לנסכים לא בעינן שיהא הסולת נעשה מעיקרא למנחות והיין לנסכים ואדרבה בגמרא מנחות דף ע"ו ע"ב איתא בהדיא דאין קונין חטים ולעשותן סולת רק קונין סולת מן השוק למנחות חוץ מלחה"פ שהתירה התורה לקנות אף חטים ולעשותן קמח עיי"ש בגמרא וברש"י שם וברש"י כת"י שם שבש"ס דפוס ווילנא הרי דלא דמי קרבן למזבח וכלים כי מזבח וכלים חמורין בזה מקרבן. וגם ממעשה דבר קמצא בגיטין דף נ"ו יש ראי' מפורשת דקיי"ל להלכה דעכו"ם מותרין להקריב בע"מ על הבמות שלהם עיי"ש

ומעתה אחרי שהעליתי דהתוספתא הנ"ל דתני דב"נ מותרין להקריב בע"מ לא נדחה מהלכה א"כ שיב קשה על מה שכתב הבעה"ט ששלח לו בע"מ שלא יקריב מהם קרבן ואפשר לומר דמ"ש הבעה"ט בע"מ כוונתו מחוסרי אבר וגם על מחוסר אבר נופל לשון בע"מ. [עיין רש"י חולין דף כ"ג ע"א ד"ה בבהמה כתיב תמים אבל עוף וכו' הלכך לא פסלי בהו מומין קטנים אלא מומין גדולים כגון מחוסר אבר עיי"ש]

באור החיים בפסוק ויאמר יעקב וגו' הסירו את אלהי הנכר וגו' כתב וז"ל וא"ת למה לא בטלו אותם נשי אנשי שכם קודם שבאו לידם כאומרם ז"ל עכו"ם מבטל ע"ז בע"כ ואפי' ע"ז של חבירו וי"ל כי הנשים דינם כקטנים ואין הקטנים מבטלין ע"ז וכמו דאמרו במס' ע"ז דף מ"ג ש"מ היודע בטיב ע"ז וכו' ושאינו יודע בטיב ע"ז ומשמשי' אינו מבטל בע"כ והנשים דינם כקטן עכ"ד. ולא ידעתי מנין יצא לו לומר כן שנשי עכו"ם דינם בזה כקטן

ואני רציתי ליישב קושית האוה"ח הנ"ל עפמ"ש התוס' במס' ע"ז דף מ"ד ע"א ד"ה כאן שיש חילוק בין ע"ז של עץ ובין ע"ז של מתכות עיי"ש והביא המשל"מ בפ"ח מהלכות עכו"ם ה"ט בשם חידושי מעשה חייא שכתב דכוונת התוס' הוא דדוקא ע"ז של עץ מבטל אותה עכו"ם בע"כ אבל של מתכות כיון שחוזרת לקדמותה אינו מבטל אותה בע"כ עיי"ש והנה מה דקאמר יעקב הסירו אלהי הנכר מפרש הרד"ק שם וז"ל הסירו אלהי הנכר בכסף וזהב שלקחו הי' צורות נעשית לשם ע"ז בנזמים וטבעות עיי"ש וכן הוא ג"כ בזהר בפרשתינו דף קע"ג ע"א עיי"ש וא"כ לק"מ קושית האוה"ח הנ"ל דהא מאחר שהע"ז משכם הי' של כסף וזהב שפיר לא הי' יכול עכו"ם לבטל אותם בע"כ כיון דאין עכו"ם מבטל ע"ז של מתכות בע"כ

אולם יש לפקפק טובא בדברי המעשה חייא הנ"ל ואין להאריך. וראיתי במראה הפנים בירושלמי ט"ז פ"ג שכתב שם על דרך אחר לפרש כוונת התוס' עיי"ש ודבריו נכונים ולפי דבריו דעת התוס' הוא דעכו"ם מבטל ע"ז בע"כ בין של עץ ובין של מתכות עי"ש ולפי דבריו ליתא לתירוצינו הנ"ל

אך יש ליישב קושית האוה"ח הנ"ל עפמ"ש ביפה מראה בירושלמי ע"ז פ"ג ליישב קושית התוס' שם מה שלא לקח דוד עכו"ם לבטל בע"כ דאיכא מאן דלית לי' דר"א הקפר ודוד הי' מחמיר כוותי' אע"ג דהלכתה כר"א הקפר עכ"ד והכי נמי יש לומר שיעקב ג"כ הי' מחמיר כמאן דחולק על ר"א הקפר דאין עכו"ם יכול לבטל בע"כ לכן קאמר הסירו אלהי הנכר. [ולא אכחד שאנכי לא מצאתי מי שיחלוק בזה על ר"א הקפר וצ"ע

] ושוב ראיתי ברמב"ן לקמן בסמוך בפסוק ויתנו אל יעקב וגו' ויטמון אותם יעקב שכתב דבני יעקב לא לקחו ע"ז ומשמשו' משכם עד שנתבטלה ומותרת להם שהעכו"ם מבטל ע"ז בע"כ ומה שציוה יעקב להסיר אותם הוא לטהרת הקודש שיהי ראויים