אלפי מנשה עה"ת עח

אותו עיי"ש ולדעתי יש לרמז לזה אשר מלאכי"ם באות מ' דמנצפ"ך עולה מספר תש"א והוא ר"ת אי"ח ש"בתותי ת"שמרו רומז ששלח לו המלאכים שנבראו מקיום מצות שמירת שבת. והנה נ"ל עוד ששלח לו המלאכים שנבראו ממצות הדלקת נרות של שבת והוא עפמ"ש בספר א"נ בפ' תצא לפרש הקרא מה שקילל דוד את שונאיו ואמר גם אל יתצך לנצח כי ידוע מס' לכווין בטח הדלקת ב' נרות של שבת שם ת"ץ העולה ב"ס רמ"ה ע"ש הפסוק רמה ידך בל יחיון ובזה מונע מרשעים אורם גם ידוע אשר נר שבת רומז על שם אל בסוד אל ד' ויאר לנו ובזה ממשיך על רשעים אל זועם בכל יום וז"ש דהע"ה גם א"ל ותצ"ך רומז על שם ת"ץ ע"י בחי' שם א"ל להמשיך על שונאיו חושך ואפילה ויהי' רמה ידך בל יחזיון עיי"ש ולפי"ז שפיר י"ל שהמלאכים ששלח יעקב לעשו שהי' המלאכים שנבראו מקיום מצות שבת וכמ"ש הא"נ הנ"ל הן הי' המלאכים שנבראו מקיום מצות הדלקת נרות של שבת שמכוונין שם ח"ץ והוא בחי' א"ל שע"י ב' שמות אלו ממשיכין על השונאים חושך ואפילה ומשפילין אותן וזהו שפירש"י מלאכים ממש כי מלאכו"ם ממ"ש גי' ת"ץ א"ל ורמז רש"י זיל בזה ששלח לו המלאכים שנבראו מקיום מצות הדלקת נרות של שבת וכאמור

א"י וישלח יעקב מלאכים ופירש"י מלאכים ממש. הנה איתא במד"ר שהמלאכים הי' רוכבי סוסים ועיין בא"נ כאן בפרשתינו שמביא בשם הספרים שכתבו בפסוק ראיתי עבדים רוכבים על סוסים שרומז על מלאך מט"ט והוא ממונה לשמירה על הדרך וזהו שכתב המדרש שהמלאכים היו רוכבי סוסים היינו מטיט עיי"ש והנה במג"ע פ' ויחי ד"ה בזהר ט' ויקהל כתב שמט"ט מיקרי שומר ישראל וכ"ב ג"כ הרבינו בחיי בפ' משפטים בפסוק ואל משה אמר עלה עיי"ש וזשפיר"י מלאכים ממש כי מלאכי"ם ממ"ש באות מ' דמנצפ"ך מתיבת מלאכי"ם עולה שמיר ישרא"ל

א"י וישלח יעקב מלאכים ופירש"י מלאכים ממש עפמ"ש במג"ע בפ' ויחי בד"ה בזהר פרשת ויקהל כו' שביחודא דק"ש מבטלין כח שרו של עשו וכמ"ש יעקב למלאכים כה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל כשרוצים אתם לבטל כח עשו שהוא אדוני צריכין אתם ליחד פסוק שמע ישראל שיש בו כ"ה אתווין וכו' ז"ש ואני נתתי לכם שכם אחד שכם של אח"ד שהוא יחוד שמע ישראל אשר לקחתי מיד אמורי שהוא עשו כי בזה נעשה בית עשו וק"ש כשקורין ק"ש עיי"ש. ויוצא מדבריו שיעקב שלח המלאכים לעשו עם סוד הק"ש וזשפירש"י מלאכים ממש כי מלאכי"ם ממ"ש אם נחשוב האות מ' ממלאכו"ם בחשבון מ' דמנצפ"ך ובחשבון מ' פתוחה [וכן מצינו ג"כ במג"ט בפ' פנחס שכתב אשר אהר"ן גי' תתקנ"ו כמנין משרתו"ו וכמנין ד' רגלי מרכבה עיי"ש וכוונתו הוא ג"כ כשנחשוב האות ן' מאהרן בחשבון ן' דמנצפ"ך ובחשבון נ' כפופה] עולה מלאכו"ם ממ"ש מספר אלף קכ"א כמספר קריא"ת שמ"ע

הצילנו. נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים. כבר דקדק רש"י ז"ל מה קאמר מיך אחי מיד עשו וגם צריך להבין הא דקאמר והכני אם על בנים. ונראה בהקדם לפרש דברי המד"ר ע"פ ויחץ את העם אשר אתו וגו' לשני מחנות ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והי' המחנה הנשאר לפליטה ואיתא במד"ר אם יבא עשו אל המחנה האחת אלו אחינו שבדרום והי' המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגלות עכ"ל המדרש ואינו מובן מי הם אחינו שבדרום ומי הם אחינו שבגלות וראיתי ברבינו בחיי שמביא דברי המדרש אלו וכתב דכוונתם שיעקב אבינו רמז לדורות שאין כל זרעו נופל ביד בני עשו ולא יכלו כולם באורך גלותם אבל ישארו לפליטה בע"כ של עשו עכ"ל אולם לפי פירושו אכתי לא מתיישב על נכון דברי המדרש מה דנקט אחינו שבדרום וגם מה דלגבי הכאה נקט אחינו שבדרום ולגבי פליטה נקט אחינו שבגלות. ולדעתי נ"ל לפרש כוונת המדרש כדרכו של הרבינו בחיי ובסגנון אחר דהנה צריך להבין הא דקאמר יעקב והי' המחנה הנשאר לפליטה מה קאמר מחנה הנשאר דהול"ל והו' המחנה השני' לפליטה ומה גם דהלשון נשאר נופל על דבר טפל שאינו רק שיריים ואמאי המחנה האחת הוא עיקר והמחנה הב' הוא רק טפל ואינה אלא שיריים מן המחנה הראשונה והלא ממה דכתיב ויחץ את העם אשר אתו וגו' לשני מחנות משמע שחלק לשני מחנות שוה בשוה. ונראה דהנה ועקב אבינו רמז לדורות הבאים וכדברי הרבינו בחיי הנ"ל והיינו שראה יעקב שעתידין בניו ליפול ביד בניו של עשו בגלותא ע"כ התפלל יעקב להציל את בניו מיד בניו של עשו. והנה מחמת כובד עול הגלות א"א לעסוק בתורה כראוי וגם האוה"ע לוקחים גם הפרנסה מישראל וזה הוא שהלך עשו לקראת ועקב עם ארבע מאות איש ודווקא עם ארבע מאות כי עש"ו עם ארבע מאות הוא מספר תשמ"ו והוא מספר ב"פ שלח"ן והיינו שרצה עשו לקלקל ב' שלחנות