אלפי מנשה עה"ת ע

כל השלשה תפלות וכאמור וילן שם ש"ם ר"ת מ"חנה שיכונה רומז שהארבע חיות שבמרכבה שהם נקראים מחנה שכינה וכנודע נחחו לקבל התפלות וזהו טעמא דהתרגום יובע שכתב שלקח יעקב ארבעה אבנים ארבעה דייקא שהוא כנגד ארבע חיות שבמרכבה וזהו וישם מראשותיו מראשותיו דייקא כי מראשותיו הוא המחשבה וכן כתב בספר קדושת לוי לפי דרכו שם עיי"ש והמחשבה שבאדם מייחד כל הארבע חיות שבמרכבה וכמו שכתב בת"ז הנ"ל וע"כ ויש"ם מראשתו"ו [בתורה כתיב מראשתיו בלא ו' אחר השי"ן] עם ד' כי ד' אבנים שם מראשותיו] עולה מספר אלף שי"ז כמספר ארי"ה שו"ר נש"ר אד"ם וזהו שנעשו כל הארבעה אבנים אבן אחת וכמו שכתוב ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ופירשו רז"ל שנעשו כל האבנים אבן אחת כי רמז לו בזה שנחייחדו כל הארבעה חיות שבמרכבה עי"ז ששם אותם מראשותיו שהוא המחשבה וכנ"ל וכדאיתא בת"ז הנ"ל שהמחשבה מיחד לכולהו ועיין גם בזהר בראשית דף י"ט ריש ע"א ובזהר עקב דף רע"ד ע"א עיי"ש וזה יש לרמז ג"כ ויקח את האבן אשר שם מראשתיו שהר"ת א"שר שים מ"ראשתיו הם ר"ת א"רבע מ"חנה ש"כינה רומז שנתייחדו כולם להיות חדא ע"ו המחשבה דקריב ומיחד כולא. ובזה מובן ג"כ מה שאמרו ז"ל בש"ס חולין דף צ"א מלאכי אלקים עולים ויורדים בו עולים שנים ויורדים שנים כי פגעו בהדי הדדי הו"ל ארבעה ועוד אמרו שם עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של מטה כו' ופירש"י בדיוקנו של מעלה בפרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב עיי"ש וצרין לדעת דאמאי דוקא ארבעה מלאכים עלו וירדו ע הסולם וגם זאת לכאורה אינו מובן דאמאי דוקא אז עלו המלאכים להסתכל בפרצוף אדם שבארבע חיות שבמרכבה וירדו להסתכל בדיוקנו של יעקב של מטה ולדרכינו הנ"ל ניחא הכל אחרי דבתפלות של יעקב שהתפלל אז כל השלשה תפלות נחתו הארבע חיות שבמרכבה לקבל התפלות וכנגד הארבע חיות שבמרכבה לקח יעקב ארבעה אבנים וכנ"ל וא"כ י"ל דכנגד זה עלו וירדו על הסולם ארבעה מלאכים ודייקא ארבעה כנגד ארבע חיות שבמרכבה ושפיר עלו אז ג"כ המלאכים להסתכל בפרצוף אדם שבארבע חיות שבמרכבה וירדו להסתכל בדמות יעקב

ויחלם והנה סלם מצב ארצה וגו' הנה איתא בבעה"ט שהראה לו הגליות והגאולה כי סלם אותיות למס והוא הגליות והנה סלם גי' וקץ והוא קץ הגאולה עיי"ש וי"ל כאשר הראה לו הגליות הראה לו ג"כ סיבת הגליות מאיזה חטא יבואו הגליות וגם כאשר הראה לו קץ הגאולה הראה לו ג"כ הגואלים והן אליהו ומשיח ב"ד ומשיח ב"ו שהם יבואו לגאלונו גאולה שלימה. והנה חטא המרגלים גרם את הגליות וכמאמרם ז"ל וגם חטא העגל גרם את הגליות וכמ"ש בילקוט ראובני בריש פ' מסעי בשם העשרה מאמרות עיי"ש וכן מבואר ג"כ במד"ר בפתיחה דאיכה סי' י"ג עיי"ש וזהו שהראה לו סלם מצב ארצה כי סלים עם ארציה גו' עג"ל מרגלי"ם שזה גרם הגליות ומה שהראה לו וראשו מגיע השמימה בזה הראה לו השלשה גואלים הנ"ל כי וראשיו עם השמימ"ה עולה אליה"ו עם מנח"ם ב"ן טמיא"ל נחמו"ה ב"ן חושיא"ל והן השלשה גואלים אליהו הנביא ומשיח ב"ד ומשיח ב"י

והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וגו' עיין בכלי יקר שכתב ופרצת יפרצו מיבעי לי' למימר ועיי"ש מ"ש בזה ולדעתי נראה עוד דהנה מבואר במד"ר פרשת בראשית פרשה י"א דופרצת ימה וקדמה וגו' זה יהי' לעתיד דאיתא שם במדרש אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת שנאמר ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבע"י ורש את העולם שלא במדה שנאמר והי' זרעך כעפר הארץ וגו' ועיין בפי' יפה תואר שמפרש בזכות אברהם ירשו בניו את הארץ לפנים רק במדה אבל בזכות יעקב יורשו לעתיד ואז ירחיב את גבולם בלי מדה עיי"ש וכ"כ בנזר הקודש שם שבזכות יעקב ירשי ישראל בלא מדה וזה יהי' לעתיד עיי"ש ועיין גם ברבינו בחיי כאן מ"ש במה דקאמר והי' זרעך כעפר הארץ ולא קאמר ככוכבי השמים ויוצא מדבריו שם ג"כ דמה דקאמר ופרצת ימה זה יהי' לעתיד לאחר שנצא מן הגליות עיי"ש וזהו דקאמר ופרצת דייקא ולא קאמר ויפרצו כי במלת ופרצת רמז לו דופרצת ימה וקדמה וגו' זה יהי' בביאת משיח כי ופרצ"ת עולה מנח"ם ב"ן עמוא"ל משי"ח ב"ן דוי"ד עה"כ [לעיל יהי' דויד מלא יו"ד וכנודע וכן הוא בדה"י דויד מלא יו"ד] גם ופרצ"ית ימ"ה [עיין בבעה"ט שכתב ג"כ רמז בתיבות ופרצת ומה] עולה ב"פ משי"ח עם אליה"ו נבי"א [הה' מתיבת הנביא שמושית הוא ועיין גם בספר נועם מגדים בפרשת שלח שכתב שהאותיות א' נ' מתיבת אנשים ר"ת אליהו נביא כי ההא מהנביא שמושיח]

הנה דברי המדרש הנ"ל מהראוי להתבונן דאמאי משום שיעקב שמר את השבת ירשו בניו את