אלפי מנשה עה"ת נח

מישרים שאמרה רבקה ליעקב שיבא ליצחק עם בינה שע"י בינה תהי' הגאולה ויצחק יברכהו שיבואו הגאולים לגאול את בניו מן גלות אדום עיין בדברינו והנה איתא בתיקונים תקונא שתין ותלת אשר דאתמר בי' אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומפרש בכסא מלך אשר בינה הוצאתוך מארץ מצרים והכוונה היא כי אשר הוא בינה והיציאה מארץ מצרים הי' ע"י בינה והנה גאולה העתידה תהי' ג"כ ע"י בינה וכנודע וזהו שאמרה רבקה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך וקאמרה לאשר בל' ורמזה בזה שהציוה הוא על אשר והיינו על בינה כי אשר הוא בינה וכנ"ל גם אש"ר במילואו אל"ף שי"ן רי"ש עולה מספר שמות התרין משיחין מנח"ם בין עמיא"ל נחמו"ה ב"ן חושיא"ל עם אליה"ו הנבי"א כי אליהו הנביא יבא עם המשיחין והיינו שרמזה רבקה ליעקב שהציוה הוא שיבקש מיצחק על הגאולה העתידה שתהי' מבינה ועל הגאולים שיבואו לגאול את בניו וזהו מה שאמרה לך נא אל הצאן היינו עבור ישראל שהם בגלות וכמ"ש לקמן שם עיי"ש בדברינו וק"ח ל"י משים שניו גדייי עזו"ם טביים מם הכולל [בתורה כתיב עבים חסר ו'] עולה משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוס"ף אליה"ו הנבי"א. הנה ראיתי במג"ע בפרשת וישלח שכתב אהא שאמרה רבקה לך נא אל הצאן וקח לו משם אשר תיבת נא הוא מיותרת אבל רמזה שיקח תיבת נא ותצטרף לי לשמי רבקה ונ"א עם רבק"ה גי' נח"ש לבטל כח נחש עיי"ש במג"ט והנה לפי דבריו שרמזה רבקה בה שיקח תיבת נא ויצרף עם רבקה י"ל לדרכינו אשר נ"א ר"ת א"ליהו נביא [כי אות ה' ממלת הנביא שמושית היא ועיין גם בספר נועם מגדים בפרשת שלח ע"פ שלך לך אנשים שכתב שהאותיות א' נ' מתיבת אנשים ר"ת אליהו נביא כי הה"א מהנביא שמושית עיי"ש] ונ"א עם רבק"ה גי' משי"ח

ותאמר לו אמו וגו' אך שמע בקולי ולך קח לי. עיין במג"ע בפרשת וישלח סוד"ה או יאמר וישלח יעקב שכתב וז"ל ועתה באה רבקה לבטל כח נחש אשת זנונים שהיא נוקבי' ז"ש ועתה בני שמט בקולי ר"ל רמזה במלת ועתה על חיילותי' של לילית שהם כמנין ועת"ה וכו' שתשמע בקולי תבטל כוחתי' של לילית עם משורותי' לכן אמר יעקב ליצחק קום נא שבה ואכלה מצידי וכו' ובמלת שב"ה נרמזה לילית חיובתא כמ"ש ותפול שבא ותקחם ומתרגמינן לילית חייבתא ואל תתמה מלת שב"ה בה' שכן אמר לבן וכו' לכן כשאכל יצחק מצידו תיקן נ"א שב"ה נ"פש א"דם ניר א"לקים נ"שמת א"דם במה שקלקל ק"ל שנים בלילי"ת עיי"ש במג"ע. ולדעתי יש לרמז זאת גם בפסוק זה אך שמע בקולי ולך קח לי. אשר א"ך "מע ב"קולי ר"ת שב"א [בא' וכדכתיב בקרא שבא באי] ושאר אותיות והם אות ך' ממלת אך ואותיות מ"ע ממלת שמ"ע ואותיות קל"י ממלת בקנ"ו גי' ר"ע כי המוציא ז"ל שקליפת שבא גורמת לזה נקרא רט וכנודע ול"ך ק"ח ל"י גי' צדי"ק ורמזה בזה שרצונה בזה לבטל כחה של שב"א שהיא גורמת לפגום בבחי' צי"ע

קום נא שבה ואכלה מצידי. במג"ע כאן בפרשה זו ד"ה מה ענין חרדה כתב מ"ו א"יפוא ה"וא ר"ת מא"ה כי אדם אחר החטא העמידו על מאה ויעקב שופרי' דאדה"ר ובא לתקן איפוא של אדה"ר הצד ציד ויבא לי לתקן קלקול עולם שבא ע"י אכילה עיי"ש ונ"ל לרמז זאת גם בדברי יעקב שאמר לאביו קום נא שבה ואכלה מצידי קים' נא' שבה ס"ת מא"ה והיינו כשהביא יעקב הצידה לאביו רמז לו שרוצה שיאכל מן הצידה כדי לתקן קלקולו של עולם. וי"ל עוד עפמ"ש במנ"ט בפי לך וז"ל וזה שאמרו משל לאדם שזרע סאה חטים כדי להוציא כמה כורין אמר משל של חטים לפי שעץ שאכל אדה"ר חטה היתה ובחטא של אדה"ר נפלו כל הנשמות בקליפות ונסתלק ממנו באותו פרק כ"ב אותיות התורה שהוא כמנין חטיה ז"ש עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהן קיו מחטה לרמז על ענין זה קום התהלך בארץ שאמר הקב"ה לאברהם קו"ם נוטריקון ק"ל ו"חומר מ"חטה שאברהם הוציא יקר מזולל נשמות העשוקות עיי"ש במג"ע. והנה לפמ"ש המג"ע כאן בפרשה זו שהבאתי בסמוך שיעקב שהביא לאביו צידו שיאכל הי' כדי לתקן עם אכילה זו החטא של אדה"ר שפגם אדה"ר באכילתו זהו שאמר יעקב ליצחק קום נא שבה ואכלה מצידי כי קו"ם ר"ת ק"ל ו"חומר מ"חטה רמז לו תיקון חטא אדה"ר וכדברי המג"ע הנ"ל ע"פ קו"ם התהלך בארץ. וגם לפמ"ש המג"ע הנ"ל שבחטא אדה"ר נסתלק ממנו באותו פרק כ"ב אותיות התורה שהם כמנין חט"ה יש לרמז אשר קיום נ"א שיבה ו"אכלה מ"צודי ר"ת עולים מספר מלכו"ת ובמלכות נכללים כל כ"ב אותיות התורה וכמ"ש בא"נ בפרשת שמות וע"כ כל האותיות מן א' עד ת' עולים אלף תצ"א ואם נחשיב האלף בסוד אלף הוא מספר מלכו"ת עיי"ש בא"נ והיינו שרמז יעקב ליצחק בזה על תיקון כל הכ"ב אותיות התורה

ויבא לו יין וישת. נקוד תיבת לו בטעם מרכא