אלפי מנשה עה"ת קפה

וסופו עשרה וכו' ולכך תרגום אונקלוס מלת ורחצו לשון קדושה שאמר ויקדשון ולא קאמר ויסחון כמשפטו בשאר המקומות לרמז כי הכהן העובד מתלבש ומתקדש בקדושת יו"ד ספירות ויש בצורת האדם דוגמא להם בעשר אצבעות הידים וברית הפה בינתים וכן עשר אצבעות הרגלים וברית המעור בינתים עכ"ל, וזהו דנקיד תיבת ורחצו בטעם תביר כי תבי"ר אותיות בריית וכתיב ב"פ ורחצו. ושניהם נקוד בטעם תביר לרמז על ב' בריתין ברית הלשון וברית המעיר שיתקדשו שניהם ועי"כ נתקדש כל הגוף וכנודע

עיין בבעה"ט שכתב סמך כיור לפרשת שקלים לומר שהגשמים נעצרין בשביל פוסקי צדקה ואינן נותנין עיי"ש ועוד לאלוה מילין עפי"מ דמבואר בדברי הבעה"ט הנ"ל שפרשת שקלים רומז על צדקה וכן מבואר ג"כ בבעה"ט לעיל בפרשת שקלים עיי"ש וכן מבואר ג"כ ברש"י פיק דב"ב דף יו"ד ע"ב והנה ע"י הצדקה נמשך פרנסה וכמו שאמרו ז"ל עשר בשביל שתתעשר וגם חיים נמשך ע"י הצדקה וכמ"ש וצדקה תציל ממות וכן הוא אומר רודף צדקה וחסד ימצא עושר וכבוד וחיים. וזהו שסמך כיור לפרשת שקלים כי כיו"ר כין מי"ם עולה פרנסיה עה"כ וגם כיו"ר כ"ן באות ן' דמנצפ"ך עולה א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר בהתכוללם יחד וזה רומז על חיים כי מיתה הוא ע"י התפרדות היסודות וחיים הוא כשארבע יסודות הם כולם ביחד בלי פירוד כלל וכנודע וגם המים שבהכיור, רומז ג"כ על חיים וכטעם דכתיב מים חיים וגם איכא מ"ד בזבחים דף כ"ב דגם בהכיור בעינן מים חיים

א"י מה שסמך כיור לפרשת שקלים דהנה כבר כתבנו במק"א והוא במאמרינו לפרשת שקלים שבזכות השקלים נזכה להגאולה שלימה ועיין גם במאמרינו לקמן על המסורה קיל ענות אנכי שמע וזהו שסמך כיור לפרשת שקלים כי הכן שהי' עם הכיור מבואר בהדיא בתרגום יוב"ע בפרשת פקודי שהוא כנגד משיח בן יוסף עיי"ש בת"י ע"פ ומשחת את הכיור ואת כנו עיי"ש וכיו"ר כ"ן מי"ם עולה דוויד בין וש"י [לעתיד. יהי' דויד מלא יו"ד וכמ"ש בדה"י דויד מלא יו"ד כי זה רומז על לעתיד וכנודע מהספרים

א"י מה שסמך כיור לפרשת שקלים עפי"מ שכתבנו לעיל שהכיור והכן והמים שבהכיור רומז על לימוד התורה והנה הלומד תורה צריך לשבר עצמו ולהשפיל עצמו וכמ"ש הבעה"ט בפרשת תרומה דמש"ה היו מדותיו של הארון שבורות בחצאי אמות עיי"ש והנה נתינת השקלים שציותה התורה לתת דייקא מחצית השקל ולא שקל שלם מורה על שברון רוח וכמו שכתבנו במק"א והוא במאמרינו לפרשת שקלים וזהו שסמך פ' כיור לפ' שקלים לרמז שהלומד תורה צריך לשבר עצמו ולהשפיל עצמו

עוד י"ל מה שסמך כיור לפרשת שקלים ע"ד הנ"ל ובסגנון אחר ע"פ מש"ל שהכיור והכן והמים שבהכיור רומז טל לימוד התורה והנה ללימוד התורה צריך להיות יראה וכמו שאמרו ז"ל אם אין יראה אין חכמה וכן אמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"א ע"פ והי' אמונת. עתיך חוסן ישועות וגו' יראת ד' הוא אוצרו אמונת זה סדר זרעים עתך זה סדר מועד וכו' אפ"ה יראת ד' הוא אוצרו אי איכא יראת די אין אי לא לא. והנה י"ל אשר ענין מחצית השקל רומז על יראה כי מחצית השקל הוא יו"ד גרה ויו"ד הוא יראה וכמ"ש בספר עבודת ישראל בפרשת ראה בשם הזוה"ק גם כתוב גבי שקלים ונתנו איש כפר נפשו אי"ש כפ"ר גו' ירא"ת גם כתיב בקע לגלגלת מחצית השקל ובק"ע גלגלית [בלא ל' הנטפל שבריש המלה כי אינו רק נטפל להמלה ועיין בספר ברכ"ע במאמר מאה ברכות סוף פרק ה' שכתב ג"כ גי' על בקע גלגלת שעולה אברהם יצחק יעקב] מחצי"ת השקיל עולה מספר המכיון ראשו"ת חכמ"ה ירא"ת די' גם מחצית השקל הוא י' גרה וי' גר"ה גי' רי"ח והוא ר"ת ריאשית ח"כמה ויראת די' היו"ד משתמשת לשתי תיבות וכן מצינו כמה פעמים בספרים שאות אחת משתמשת להרבה תיבות ועיין גם בספר קה"י ערך אדם שכתב אשר אד"ם ר"ת אשרי משכיל אל דל וא' משתמשת לשתי תיבות כמו דניאל אל אדני עיי"ש] וזהו שאמרו ז"ל באחד באדר משמיעין על השקלים ויל"ד מדוע קאמרו משמיעין דייקא ולא קאמרו מכריזין וכן ראיתי ג"כ בספר אוהב ישראל שמדייק כן ולפי האמור ניחא כי שמיעה הוא יראה וכדאיתא בזהר פרשת פנחס דף ר"ל ע"א שנאמר שמעתי שמעך יראתי עיי"ש וזהו שסמך כיור לפרשה שקלים לרמז אשר ללימוד תורה צריך להיות יראה וע"כ הקדים פרשת שקלים להכיור כי צריך להקדים היראה וכמו שאמרו ז"ל כל מי שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת

ויאמר ד' אל משה קח לך סמים כתב הבעה"ט קח לך סמים ס"ת חכם חמרא וריחני פיקחין. ונ"ל עוד דהנה אמרו ז"ל אשר קטורת הוא לבטל מותנא והנה המשכות המים הוא