אלפי מנשה עה"ת קסט

דמתחלה קורא התרומה על שמינו כמ"ש תרומה מאת כל איש ואח"כ קורא התרומה על שמו יתברך כמ"ש תקחו את תרומתי ומתרץ דמי שהוא נותן בנדיבת הלב שולח הקב"ה הברכה במה שנתן שנעשה כפל נמצא שזה המותר הקב"ה הוא הנותן ותרומה זו היא שלו זהו שאמר תקחו את תרומתי עיי"ש ולדעתי י"ל בדרך זה ובסגנון אחר והוא עפמ"ש בשל"ה בפרשת ראה ע"פ איש כמתנת ידו וז"ל איש כמתנת ידו כברכת ד' אלקיך אשר נתן לך ישוב אלו הכפי"ן הוא כך אל יחשוב אדם כשהוא מפזר ונותן מתנת ידו ממש הוא כי משל הקב"ה הוא שהזמין לו וכו' וזהו כמתנת ידו ולא מתנת ידו ממש ואמר כברכת ד' אלקיך בא לומר ולהזהיר ג"כ להיפך שאל תחשוב שברכת ד' אלקיך הוא כפשוטה נותן ומשפיע וזה אינו כי אין הקב"ה נותן ברכה אלא מי שמתעורר מלמטה וברכת ד' בא מברכת האדם וזהו כברכת ד' ולא ברכת ד' כי ברכת ד' בא מברכתך ודברים אלו ישים אדם על לבו כשמפזר ונותן שאינו נותן את שלו רק הופקד בידו מהקב"ה ויחשוב ג"כ שלא יושפע מלמעלה עד שיתעורר מלמטה עכ"ל וזהו דקאמר הכא מתחלה ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו' והוא תרומת האדם שמתעורר האדם מלמטה ואח"כ קאמר תקחו את תרומתי והוא תרומת הקב"ה כי התרומה שאדם נותן אינו נותן משלו כלום רק התרומה הוא משל הקב"ה אלא שהקב"ה אינו משפיע ונותן עד שיתעורר האדם מקודם מלמטה

א"י ויקחו לי תרומה ודרשו רז"ל תרי ממאה. ונראה עפמ"ש הבעה"ט ויקחו לי תרומה דהכוונה היא לימוד התורה כי תרומה אותיות תורה מ' שניתנה למ' יום וכן הוא ג"כ ברע"מ פרשת קרח דף קע"ט ע"א ובת"ז תקונא שיבסר והנה התורה נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים שאינו טהור וזהו שדרשו רז"ל ויקחו לי תרומה תרו ממאה ורמזו שבלימוד התורה תהא התורה נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים שאינו טהור כי ב"פ מ"ט הן מספר מאה חסר תרי ועיין גם ברע"מ שם שמפרש כן ויקחו לי תרומה תרי ממאה לענין ק"ש ליחדא לי' תרי זמנין ביומא במ"ט אתווין דשמע וברוך שם בשחרית וערבית דחסרין תרי ממאה עיי"ש

א"י ויקחו לי תרומה ופרש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי ובזוה"ק איתא ויקחו לי תרומה ר"י פתח מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ונראה דהנה כבר הבאתי בסמוך בשם רז"ל שפירשו ויקחו לי תרומה דהכוונה היא לימוד התורה והנה תורה בלא יראת שמים אינו כלום וכמו שאמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"א ע"פ והי' אמונת עתך וגו' אמונת זה סדר זרעים וכו' וסיים יראת ד' היא אוצרו אי איכא יראת ד' אין אי לא לא. וזה שפרש"י ז"ל ויקחו לי תרומה לי לשמי כי תרומ"ה עם שמיי עולה ירא"ת שמיים ומרמז בזה אשר ויקחו לי תרומה דהוא לימוד התורה שצריך להיות צמוד יחד עם יראת שמים וזה שכתב הזוה"ק ויקחו לי תרומה ר"י פתח מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כי רב טובך אשר צפנת רומז על התורה וכמו שאמרו ז"ל אין טוב אלא תורה דכתיב טוב לי תורת פיך וגם אמרו ז"ל במד"ר בפרשת דברים פ' א' סי' י"ז אין צפונה אלא תורה. שנאמר יצפון לישרים תושי' עיי"ש. ליראיך היינו שלימוד התורה הוא דוקא ליראי השם שצריך להיות תורה ויראה צמודים יחד

א"י ויקחו לי תרומה ופירש"י לי לשמי דהנה תרומה היינו צדקה וכמ"ש בספרים עיין בס' חומת אנך מהרב החיד"א ועוד בספרים רבים והנה צדקה מביא רפואה וחיים להגוף וכמ"ש צדקה תציל ממות וגם מביא רפואה להנפש וכמ"ש חטאך בצדקה פרוק דניאל אמר זאת לנ"נ ועיין במדר"ת פרשת משפטים סוף סי' ד' שאמרו שם על זה ומה אוה"ע כך ישראל על אחת כמה וכמה ועיון גם במד"ר פרשת שופטים דאיתא שם שצדקה מכפר יותר מכל הקרבנות] והנה מי שהוא חולה חולי הגוף מיקרי עני וכדאיתא בש"ס נדרים דף מ' ע"א ע"פ אשרי משכיל אל דל אין דל אלא חולה שנאמר מדלה יבצענו ועיין גם בילקוט חדש ערך עניות שמביא בשם הזהר שכ' דמי שהוא מעונה ביסורים אפי' הוא עשיר מיקרי עני עיי"ש ומי שהוא חולה חולי הנפש בודאי דמיקרי עני וכ"כ ג"כ בספר א"נ בפרשת וארא שחולה הגוף נקרא עני כמ"ש יחלוץ עני מחליו וכמו כן עני בדעת שהוא עבדות השם עיי"ש וזהו ויקחו לי תרומה ויקח"ו גי' ענ"י רומז על חולי הגוף וחולי הנפש לי תרומה ודרשו רז"ל תרו ממאה והיינו מאה פחות תרי וכמ"ש ברע"מ בפרשת קרח דף קע"ט ומאה פחות תרו הוא מספר צ"ח עולה ב"פ חול"ה והוא חולי הגוף וחולי הנפש והעצה להתרפאות היא ליתן תרומה והיא צדקה וזשפירש"י ז"ל ויקחו לי תרומה לי לשמי כי תרומ"ה עם הוי' [כי מ"ש רש"י ז"ל לשמי כוונתו הוא לשם הוי' וכמו שאכתוב לקמן בסמוך] גי' רפוא"ה שלימ"ה והיינו שהתרומה שהיא הצדקה מביא רפואה שלימה והיינו רפואת הגוף