אלפי מנשה עה"ת קנז

עיין בבעה"ט שדרש הסמוכין ויתיצבו בתחתית ההר וסמיך לי' והר סיני מלמד שנתלש ההר ממקומו ונעשה כהר ע"ג הר. ונלע"ד רמז עפי"מ שאמרו ז"ל בש"ס ב"ב דף ח' ע"פ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם שבזכות לימוד התורה יהי' קיבוץ גליות וזהו שבשעת מ"ת נתלש ההר ממקומו ונעשה כהר ע"ג הר כי במה שנתלש ההר ממקומו בזה רמז על עקירת הארבע גליות כי ה"ר עולה בב"ל מד"ו יו"ן אדו"ם ומה שנעשה כהר ע"ג הר בזה רמז על הגואלים. כי הר ע"ג הר הוא שני הרים וב"פ ה"ר גי' אליה"ו משי"ח ורמז בזה שע"י לימוד התורה יהא נעקרו הארבע גליות ויבאו אליהו ומשיח לגאלינו בב"א

ולדעתי י"ל עוד מה שסמך והר סיני לוותיצבו בתחתית ההר דהנה אמרו ז"ל ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב וכו' והנה איתא במדר"ת בפרשת נח שכפיית ההר הי' רק כדי שיקבלו תורה שבע"פ כי על תורה שבכתב כבר אמרו נעשה ונשמע. והנה והר סיני רומז על תורה שבע"פ כי וה"ר סינ"י עולה מספר שמ"א והוא אותיות אמ"ש וכמ"ש בספר יצירה. והן שלש אמות אמ"ש ואמ"ש הי ג"ר חכמה בינה דעת וכן מביא בס' קהלת יעקב בהשמטות ערך שמא עיי"ש ומשניות שהן כוללת התורה שבע"פ הן לקבל תלת עילאי חב"ד וכמ"ש בספר קה"י בשם המגיד מישרים פרשת צו עיי"ש וגם כתב בשו"ת יהודה יעלה ממהר"י אסאד חאו"ח סי' א' בשם ספר שומר אמונים אשר סונ"י בא"ת ב"ש עולה צ"ז הן סוד ס"א מסכתות של משנה ול"ו מסכתות שעליהן גמרא עיי"ש [כ"כ ג"כ בפי' מעשה אורג על הפייט של יום א' דשבועות ע"פ ואהי' אצלו אמון אשר אמון גי' צ"ז והוא סוד ס"א מסכתות של משנה ול"ו מסכתות שעליהן גמרא] וזהו שסמך והר סיני לויתיצבו בתחתית ההר לרמז שבשביל התורה שבע"פ התיצבו בתחתית ההר והוא כפיית ההר

הנה הבאתי בסמוך מ"ש בספר שומר אמונים לרמז בא"ת ב"ש של סיני ולדעתי יש לרמז בא"ת ב"ש של סיני שהם אותיות ח' מ' ט' מ' שהאותיות ח' מ' הם כנגד מ"ח מעלות שהתורה נקנית בהן והאותיות ט' מ' הם כנגד מ"ט פנים שהתורה נדרשת כי התורה נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא. ואף שכאן אינו מרומז רק פ"א מ"ט מ"מ שפיר יש לומר כדברינו כי כן מצינו ג"כ במד"ר שיר השירים פרשה ב' שדרשו שם תיבת ודגלו שעולה מספר מ"ט שרומז על מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא שהתורה נדרשת עיי"ש ועיין גם ברבינו בחיי בפרשת דברים בפסוק בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת שכתב שהתורה נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא כמנין מוא"ב עיי"ש

זכור את יום השבת לקדשו. עיין בבעה"ט שכתב שהפסוק מתחיל בז' ויש בו ה' תיבות ועיי"ש מ"ש בזה, וגם אנכי בספרי מטה מנשה במאמר קדושת שבת כתבתי בזה מה שהפסוק מתחיל בז' ויש בו ה' תיבות וגם מה שמסיים בו' עיי"ש בספרי וכעת נ"ל עפמ"ש הצדיק הקדוש מלובלין זצ"ל בספרו זכרון זאת בפרשת נח ע"פ ויולד נח שלשה בנים שם חם ופת אשר שבת משפיע בנים חיים ומזונות וזהו ויולד נח היינו שבת שם חם ופת הם חיים בנים ומזונות עיי"ש בדבריו הקדושים. וזהו מה שהפסוק זכור את יום השבת לקדשו מתחיל בז' ומסיים בו' ויש בו ה' תיבות כי מרמז בזה כשמקדשין את השבת נמשך בנים חיים ומזונות כי ה' ו' ז' רומזים על הנך שלשה דברים ה' רומז על בנים וכמ"ש בספר קה"י ערך בנים בשם הכנפי יונה [הוא בכ"י ח"ב סי' קכ"ז] שאות ה' של שם הוי' הוא מזל בנים בסוד ה"א לכם זרע לפיכך כל האמהות הי' ה' בשמותם לבד רחל ע"כ היתה עקרה עיי"ש גם ה' ר"ת ה"נך ושם זה הוא ממונה על הריון ומרומז בקרא הנ"ך הרה ויולדת בן וכנודע בגמרא נדה דף ט"ז ע"ב איתא דהמלאך הממונה על הריון לילה שמו ועיין באמרי נועם ח"ג במאמריו לזאת חנוכה שמביא בשם כ"ק אביו זצ"ל שאמר אשר ליל"ה גי' הנ"ך] ו' רומז על חיים כי אות ו' הוא אות חיים וכדאיתא בזהר בכמה דוכתי וכן איתא ג"כ במדרש ע"פ וישם ד' לקין אות לבלתי הכות אותו שחקוק לי' אות ו'. ז' רומז על מזונות כי זיין הוא מלשון מיזן זיין וכ"כ רבינו מהרצ"ה ז"ל בספרו בית ישראל [בהחידושים לפרשת תולדות] על אות ז' מתיבת זהב עיי"ש וע"כ ה' ו' ז' עולים מספר ח"י וחי כולל כל הנך שלשה דברים. כי חי הוא חיים ורומז ג"כ על בנים ומזונות כי מי שאין לו בנים חשוב כמת ועני חשיב כמת ומי שיש לו בנים ומזונות הוא חי.