אלפי מנשה עה"ת קנג

י"ב מיל הא לכ"ע בשבת ניתנה התורה ומתרץ הב"ח דעמודי ענן סבבו אותן מכל צד ודין רה"י הי' להם עיי"ש ולא ידעתי מה קשיא לי' הלא מה די"ב מיל הוי תחום דאורייתא היינו דעד י"ב מיל מותר לילך ורק חוץ לי"ב מיל אסור לילך והרי מלשון דקאמר ר"א שחזרו לאחוריהם י"ב מיל משמע דרק י"ב מיל ולא יותר מי"ב מיל וכן נראה בהדיא ברש"י ז"ל שבת דף פ"ח ע"ב דאיתא שם בגמרא ג"כ הך מימרא דעל כל דיבור ודיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל [שם הבעל המימרא הוא ריב"ל] ופירש"י י"ב מיל זו הוא מדת מחניהם והיו הקרובים לדיבור חוזרין מפחד הקול עד קצה המחנה עכ"ל הרי שכתב שחזרו עד קצה המחנה והרי קצה המחנה הי' בי"ב מיל וא"כ הרי שלא חזרו לאחוריהם יותר מי"ב מיל [ובכל פעם בכל דיבור ודיבור היו חוזרין מלפניהם וכדאי' בגמרא שבת שם שהיו מלאכי השרת מדדין אותן עיי"ש וברש"י שם] וא"כ אין כאן איסור דאורייתא כלל ולק"מ. אך ראיתי בש"ח ובספר משכיל לדוד בפרשת יתרו שמביאים בשם הנח"י שחזרו לאחוריהם יותר מי"ב מיל עיי"ש שמכריח כן מהפסוק ובודאי כן הוא דעת הב"ח אמנם המשכיל לדוד כתב שם כדברינו הנ"ל דהלשון שחזרו לאחוריהם רב מיל לא משמע כדברי הרב נח"י שחזרו טפי מי"ב מיל וגם מביא שם ג"כ פרש"י בשבת דף פ"ח הנ"ל דמפורש בהדיא שלא כדברי הרב נח"י עיי"ש וא"כ לק"מ קושית הב"ח הנ"ל אולם יש להקשות קושית הב"ח הנ"ל לפי"מ דאיתא במכילתא ובילקוט פרשת יתרו רמז רע"ו מימרא זו דחזרו לאחוריהם י"ב מיל בשם ר' עקיבא ועל ר"ע שפיר יש להקשות הקושיא הנ"ל ועל דרך זה דהרי ר"ע סובר דתחום אלפים דאורייתא הוא ויליף לה מקרא דמגרשי הערים דכתיב גבי לוים וכדאיתא בסוטה ר"פ כשם במשנה ובגמרא שם ולדידי' שפיר קשה איך חזרו לאחוריהם י"ב מיל הלא מדאורייתא הי' אסור להו לצאת חוץ לאלפים אמה. ושוב מצאתי קושית הב"ח ותירוצו הנ"ל ברוקח בהל' עירובין סי' קע"ח בלשון אחר וז"ל בשבת ניתנה התורה ואמרינן במכילתא מקול הדיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומין י"ל הואיל ועננים מקיפין אותם הוו כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו עכ"ל. ודבריו יש לפרש דכוונתו הוא להקשות הקושיא כדברינו שמקשה רק על המכילתא דאיתא שם מימרא זו בשם ר"ע והרי ר"ע סובר דאלפים אמה הוא מדאורייתא

ובעיקר קושיתם י"ל דלק"מ דהנה מה דאמרינן בשבת דף פ"ו ע"ב דכ"ע בשבת ניתנה תורה הך כ"ע לא קאי רק על רבנן ועל ר"י דפליגי שם אימת ניתנה התורה אי בששה לחודש או בז' לחודש ועליהם קאמרינן דכ"ע בשבת ניתנה תורה אבל באמת לאו דברי הכל הוא דהרי איתא בפדר"א ריש פרק מ"ו ראב"ע אומר ערב שבת בששה לחודש קבלו ישראל את הדברות עיי"ש וא"כ י"ל דהנך דאמרו דעל כל דיבור ודיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל המה סוברים כראב"ע דבע"ש ניתנה התורה. עוד י"ל דהנה כבר כתבתי לעיל דקושית הרוקח והב"ח הנ"ל ל"ש להקשות רק אליבא דר"ע דסובר דתחום אלפים אמה מדאורייתא. והנה איתא בשבת דף פ"ז ששי למאי רבא אמר לחניותן רב אחא בר יעקב אמר למסען וקמיפלגי בשבת דמרה מ"ס אשבת איפקוד אתחומין לא איפקוד וכו' וכתב הר"ן בחידושיו שם וז"ל אתחומין לא איפקוד פי' ואע"ג דאל יצא איש ממקומו דמיני' דרשינן תחומין כתיב במרה האי תנא מפיק תחומין ממגרשי הערים כדדרש ר"ע במס' סוטה ודרש אל יצא אל יוציא עכ"ד וא"כ לק"מ הקושיא הנ"ל אף אליבי' דר"ע דלר"ע לא מיפקדי אתחומין קודם שניתנה התורה וא"ש

ועוד י"ל עפי"מ דאיתא במכילתא ובילקוט פרשת יתרו רמז ש' שהיו ישראל נרתעין לאחוריהן י"ב מיל וחוזרין לפניהם י"ב מול הרי כ"ד מיל על כל דיבור ודיבור נמצא מהלכין באותו יום מאתים וארבעים מיל באותו שעה אמר הקב"ה למלאכי השרת רדו וסייעו את אחיכם שנאמר מלאכי צבאות ידודין ידודין ידודין בהליכה ידודין בחזרה ולא מלאכי השרת בלבד אלא אף הקב"ה עיי"ש ועיין גם בז"ר שם שכתב כי נמצא שהיו מהלכים ששים פרסאות ומעשה ניסים היו ט"ו המלאכים שמהלך אדם ביננו עשרה פרסאות ביום עיי"ש ולפי"ז דגם ההליכה שחזרו לאחוריהם הי' ע"י הקב"ה וע"י המלאכי שרת א"כ לק"מ קושית הרוקח והב"ח הנ"ל. יתרו וישמע יתרו אמרו רז"ל שמע קריעת ים סוף ומלחמות עמלק. עיין בספר אמרי נועם שכתב אשר רמז מצאו בתיבת וישמיע שהוא י"ם עש"ו רומז על קו"ס ומלחמת עמלק זרעו דעשו עיי"ש. ולדעתי נראה הרמז בתיבת וישמע עד"א והוא כי בהיו"ד שבתיבת וישמע יש דגוש וזה ידועה שהאות שיש בו דגוש