אלפי מנשה עה"ת קמט

מינייהו אתברו ונפלו בימא עד דייתי מורשה דילי' וקרע ימא דאורייתא וכו' הרי מבואר בהדיא דקי"ס רומז על התורה ועיין גם בכסא מלך שם באות נ' שמפרש שם ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים כי פשט התורה נקרא יבשה וסודות התורה נקרא עמקי הים והיינו שהלכו ביבשה בפשט בתוך הים מחובר עם הסוד בלב ים החכמה עיי"ש ועיין גם במג"ע על ואתחנן אופן רמ"ה שכ' אשר י"ם סו"ף גי' ד"פ מ"ט והוא מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בנגלה ומ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בנסתר וז"ש לגוזר ים סוף לגזרים ר"ל התורה נחלקת על ה' גזרים הם ה' חומשי תורה לכן ה' שרי תורה נרמזים במלת גזרי"ם עיי"ש במג"ע נמצינו למידין מזה דקו"ס רומז על התורה דבשעת קי"ס נתגלה לישראל ענין התורה נגלה ונסתר והנה י"ל אשר מרים היא כנגד תורה שבע"פ כי מרים היא בחי' מלכות בחי' נוקבא ותורה שבע"פ היא מלכות וכנודע מהתיקונים. וגם תורה שבע"פ הוא בחי' נוקבא וכנודע וזהו ותקח מרים הנביאה את התף בידה ת"ף ר"ת ת"ורה פ"ה וגם ת"ף גי' תלמו"ד ואות ה' הנטפל למלת הת"ף הוא כידוע אשר תורה שבכתב היא סוד ו' משם הוי' ותורה שבע"פ היא סוד ה' משם הוי' ולכך תורה שבכתב הם חמשה חומשים ותורה שבע"פ הם ששה סדרי משנה והוא כדי לייחדא קוב"ה ושכינתי' וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן פ"ב עיי"ש וזהו הת"ף ר"ת ת"ורה פ"ה ה" שהיא סוד ה' משם הוי' וזהו דקאמר אחות אהרן דוקא כי אחות הוא התורה ועדה"כ אמור לחכמה אחותי את ואהרן הוא סוד תורה שבע"פ וששה סדרי משנה וכמ"ש לקמן ע"פ ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת עיין שם בדברינו

ויאמרו אליהם בנ"י וגו' בשבתינו על סיר הבשר באכלינו לחם לשבע כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את הקהל הזה ברעב. י"ל אשר בנ"י טענו עם משה ואהרן שבמצרים עשו תשובה מתוך תענוג ואכילה לשובע ובמדבר עושין תשובה מתוך יסורים ורעב דהנה סתם תשובה הוא על פגם בחי' יסוד והוא עפמ"ש בספרים בשם המדרשים והירושלמי שסתם עון הוא עון קרי וא"כ ממילא סתם תשובה הוא ג"כ על חטא זה וכאשר רמזנו ג"כ במק"א בהא דאמרו ז"ל אין ועתה אלא תשובה כי ועת"ה גו' תפ"א והוא ת"פ חיילות של הקליפה לילית ועמה שהן תפ"א והם מביאין את האדם לחטא זה וזהו אין ועתה אלא תשובה ר"ל לעשות תשובה על ועת"ה. וזהו שאמרו בנ"י בשבתונו על סיר הבשר וגו' כי בשבתונו הוא לשון תשובה על סיר הבשר היינו על פגם בחי' יסוד כי סו"ר גי' ר"ע והפוגם בבחי' יסוד נקרא רע וכנודע הבשר הוא אבר היסוד וכמ"ש בזוה"ק בהקדמה על פסוק אל תתן את פיך לחטוא את בשרך עיי"ש. באכלינו לחם לשבע ר"ל שעשו תשובה מתוך תענוג ואכילה. כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב כ"ל הקה"ל גי' כנע"ן והוא סוד נחש וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן רכ"א וגם כ"ל הקה"ל הז"ה ברע"ב עולה מספר תפ"א כמנין המחנות של לילית ועמה שהן תפ"א וכנודע וגם כ"ל הקה"ל הז"ה גי' ז"ר והם הקליפות שבאו מן פגם בחי' יסוד והם נקראים זרים וכנודע וכטעם בנים זרים ילדו [הושע ה'] ועיין גם בזהר פרשת לך דף צ"ג ע"א עיי"ש והיינו שבמדבר מוכרחין המה להמית ולבטל את הקליפות ע"י רעב ולכך אמר ד' אל משה הנני ממטיר לחם מן השמים והוא המן וע"י אכילת המן ג"כ יתקנו בחי' צי"ע ויבערו את הקליפות וכמ"ש בספר א"נ בפרשת אמור דמה שנאמר אצל המן והמן כזרע גד הוא רומז שע"י אכילת המן מאכל רוחני נתקדשו בקדושה נפלאה להעלות כל הני"ק שלא יצא לחוץ האי זר"ע ג"ד וע"כ נאמר גבי המן לקטו ממנו עמ"ר היינו שעל ידו יתלקטו הני"ק של טומאה זו העולה עמ"ר עיי"ש

ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק בכפר על הארץ. הנה אמרו ז"ל במכילתא בפרשה זו לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן. והטעם על דרך הפשוט הוא משום דבשעה שהי' להם מן לאכול לא הי' להם דאגת פרנסה ע"כ היו יכולים ללמוד ולדרוש את התורה וכ"כ בשו"ת נוב"י מהדו"ק חאו"ח סוף סי' ל"ח עיי"ש. ולדעתי י"ל שיש בזה עוד דברים בגו ודברים פנימים דהנה אמרו ז"ל בש"ס עירובין דף נ"ד ע"א מאי דכתיב וממדבר מתנה אם משום אדם עצמו כמדבר שהכל דשין בו תלמידו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמידו מתקיים בידו ופירש"י שהכל דשין בו שאין לו גסות הרוח עיי"ש וכן אמרו ג"כ בש"ס סוטה דף כ"א ע"ב אין דברי תורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא ופירש"י מאין תמצא מן העשוי כאין וכן אמרו ז"ל כל המתגאה חכמתו מסתלקת הימנו. והנה ע"י אכילת המן באו ישראל לבחי' ענוה וכמ"ש גבי המן כי לא ידעו מה הוא ור"ל שבאו לתכלית הידיעה אשר לא נדע שידעו