אלפי מנשה עה"ת קו

על פי ד' יסעו בנ"י. על פי ד' יחנו. על פי ד' ביד משה. אשר פקד על פי משה. ויש עוד הרבה. אך בודאי המסורה הוא אשר על פי הדברים האלה הוא ב' במסורה הכא ואידך על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ונ"ל לפרש כוונת המסורה בזה עפמ"ש הבעה"ט לקמן בפ' ויגש ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים זקנים חסר שמסר לו כ"מ שלמד מזקנים היינו משם ועבר עיי"ש וזה כוונת המסורה ונגד לו עפ"י הדברים האלה מהו עפ"י הדברים האלה הוא כמו על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית והוא התורה והיינו שהגידו לו שהוא לומד תורה שמסר לו כל מה שלמד מזקנים משם ועבר וזהו שאמרו הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם היינו מאחר שהגדנו לו על אחינו שהוא לומד תורה א"כ אמאי יאמר להוריד אותו אליו דלמה לו להאיש ההוא מי שלומד תורה. מיהו לפי דרכינו יש לפרש ג"כ המסורה שהביא הבעה"ט על שי ב' דין ואידך על פי שנים עדים. דהנה מה שהביא הבעה"ט הפסוק ע"פ שנים עדים נ"ל דט"ס יש כאן וצ"ל עפ"י שני עדים דזה הוא ב' פסוקים בפרשת שופטים פסוק אחד הוא ע"פ שנים עדים או שלשה עדים יומת המת ופסוק אחד הוא עפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים יקום דבר ומדברי הבטה"ט הנ"ל שמפרש המסורה הנ"ל שהוצרכנו להגיד לו כאלו הוו עדים בדבר נראה דכיון להפסוק ע"פ שני עדים או עפ"י שלשה עדים יקום דבר ולא להפסוק עפ"י שנים עדים או שלשה עדים יומת המת ופסוק זה דעפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים יקום דבר שפיר יש לו שייכות להכא גם לדדכינו הנ"ל והוא עפמ"ש המג"ט בפרשת שמות אשר עפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים וקום דבר הם חמשה שרי תורה רזיאל יופיאל הם שנים מיכאל זעיאל גליצור הם שלשה עיי"ש וא"כ לפי דרכינו שפירשנו מ"ש ונגד לו עפ"י הדברים האלה היינו שהגידו לו שלומד תורה שפיר יש שייכות לכאן גם הפסוק עפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים יקום דבר כי עפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים יקום דבר הן החמשה שרי תורה וכדברי המג"ע הנ"ל

ויאמר אליהם ישראל אביהם א"כ אפוא זאת עשו וגו' ואל שדי יתן לכם רחמים. הנה איתא במג"ע דמה שאמר יוסף לאחיו מרגלים אתם וערות הארץ באתם לראות שאמר להם יוסף שבאו לתקן אות ברית קודש עיי"ש במג"ע בפרשת וישב ד"ה אלה תולדות יעקב יוסף ע"ד שכתב הזהר וכו' ובפ' ויגש ד"ה ויגש וירא יוסף גלגול שלישי עיי"ש. והנה ידוע שע"י לימוד התורה מתקנין הפגם באות ברית קודש והעיקר הוא ע"י לימוד תורה שבע"פ וכנודע ועיין גם בספר ראשית חכמה בשער הקדושה פרק י"ז דמבואר שם דע"י לימוד משניות דוקא מתקנין פגם זה עיי"ש מ"ש וז"ל עוד תיקון לאות ברית ע"י עסק התורה וכו' וביארו בתיקונים שמי שפוגם בנשמה תיקונו ע"י עסק התורה בששה סדרי משנה וכו' עיי"ש ולפי"ז י"ל כאשר אחי יוסף ספרו ליעקב את כל הקורות אותם ומה שאמר להם יוסף מרגלים אתם וערות הארץ באתם לראות והיינו לתקן אות ברית קודש וכדברי המג"ע הנ"ל קאמר להם יעקב זאת עשו. זאת הוא אות ברית קודש וכדאיתא במד"ר סוף פ' תצוה אין זאת אלא מילה שנאמר וזאת בריתי. עשו פירושו תיקון ור"ל זאת עשו היינו לתקן אות ברית קודש. קחו מזמרת הארץ בכליכם היינו לימוד תורה שבע"פ ומשניות דייקא כי זמרת הוא לשון זמר וכמו שפירש רש"י ז"ל שהכל מזמרים עליו וזמ"ר גו' מאו"ר והוא התורה וכמ"ש הרבינו בחיי בפרשת בראשית אשר השני מאורות הם ב' תורות תשב"כ ותשבע"פ עיי"ש וכן מבואר ג"כ בתיקונים תקונא ארבעין וארבעה עיי"ש ובהגהות דרך אמת עיי"ש וקאמר מזמרת הארץ דייקא כי ארץ הוא ה' אחרונה משם הוי' והוא מלכות והוא תורה שבע"פ וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן פ"ב ועוד בכמה דוכתי וקאמר בכליכם דייקא כי כל"י גי' ס' והוא משניות שהם ס' מסכתות וזהו דקאמר מעט צרי ומעט דבש וגו' וחשיב ו' מינים ועיין בבעה"ט מ"ש שהו' מינים הם נגד ו' בני הגבורות עיי"ש ולדרכינו הו' מינים הם נגד ששה סדרי משנה, וזהו דקאמר ואל שדי יתן לכם רחמים כי א"ל ש"די ו"תן ל"כם ר"חמים ר"ת ישרא"ל וכבר כתבנו לעיל בפרשת וישלח אשר שם ישראל הוא נגד תורה שבע"פ. ועוד דהנה ידוע אשר משנה הוא ביצירה ומט"ט הוא ביצירה והנה כתב בכנפי יונה ח"ב סי' ע"ח שהעוסק במשנה יכווין שמאיר לשם שד"י ומקבל הארה ממנה. שכן הוא בגי' מט"ט מארי דמשנה עיי"ש ועיין גם בטעמי המצות למהרח"ו ז"ל בלק"ת פרשת דברים שכתב שהעוסק במשנה יכווין שמן אותיות משנה יהי' נשמה וסוד נשמה ר"ל נ' מש"ה גו' א"ל שד"י עיי"ש שהאריך בביאור הדברים ואנכי לא הבאתי כאן רק קיצור דבריו הנ"ל הנצרך לענינינו והנה בילקוט ראובני בפרשת בראשית מביא בשם סודי רזיא שמט"ט הוא כולל כל מלאכי רחמים שכן