אלפא ביתא ד

גניבת דעת: גנות שלא יגנה לשום אדם ואף אם שואלים אותו. אף אם הוא מן הכת שמצוה לפרסמן מ"מ ירחיק עצמו מזה שלא יעורר דין על עצמו ח"ו ולא יצא מפיו שום דבר מגונה ויחשוב בעת הפנאי תמיד בגנות עצמו וזה לקיים נבזה בעיניו נמאס

גדר יזהר מאוד לקיים גדרים וסייגות הנאמרים ברז"ל וכל הנמצא בס"י האחרונים ולרשום לעצמו שלא ישתכח ממנו

ד דבור הדבור יהיה יקר מאוד שלא להוציאו לבטלה וכ"ש לכעס ולמחלוקת ח"ו או ללה"ר ולרכילות ולליצנות או לשקר ולחנופה ח"ו ע"כ צריך שמירה יתירה וזהירות גדולה ביותר בביתו עם אשתו ובני ביתו ואפילו ההכרחי ימעיט כל מה שיוכל. ויחשוב שכל דבור הוא מרגליות טובה שהוא מן העולם הדבור העליון ואין לזורקו לאשפה ולקליפות ח"ו וירגיל עצמו מאוד במדת השתיקה וכשמוכרח לדבר עם אדם ידבק עצמו מאוד ומאוד ביראת ה' ויחשוב האותיות שמוציא מפיו ויעלה אותם לעולם הדבור להש"י ויהיו דבריו כד"ת וזהו שיחתן של ת"ח כו' כידוע ויזהר מאוד שלא ישכיח עצמו מדבר זה בדברו עם ב"א וכן כששומע מן ב"א דבורים עד"ז כידוע: יזהר מאוד לקיים משרז"ל והוי דן את כל האדם לכף זכות ומרשע גמור שמצוה לדונו לכף חוב יותר טוב שלא להסיח ממנו ולדבר בו ע"ד לא דברה תורה במתים אם לא שמוכרח אתה לדונו. גם יזהר שלא לומר על שום אדם שזה אין לו חלק לעולם הבא אפילו הוא רשע גמור כמ"ש המעמך ישלמנה

דרך ארץ ילמוד עד שיהי' בקי בר"ח במס' דרך ארץ ובשל"ה אות ד' יזהר מאוד שלא יוציא מפיו דבר מגונה ולא לעשות דבר מגונה ובפרט בפני בנו ותלמידו שלא ילמדו ממנו. גם לא יצא דבור קללה מפיו לשום אדם בעולם וילמוד לבני ביתו זה. גם לא שום אלה ושבועה וגם לא בחיי ראשו. וימעט שיחה עם אשתו כל מה דאפשר

ה הרהור יזהר מאוד ומאוד בכל עת ובכל רגע מהרהור עבירה ח"ו כגון הרהור ניאוף והרהור שנאת חנם וכל השנאות הם שנאת חנם לא שראה דבר עבירה בחבירו יחידי מותר לשנאותו או הרהור קנאה ותחרות או הרהור גאוה והתפארות או הרהור שירא לבשר ודם יותר משירא לבורא במקום שהם נגדיים כל אותם ההרהורים יבטל אותם ביראת ה' תיכף ומיד כשבאים במחשבתו. ואח"כ יעלה אותם ע"ד הידוע להש"י וביותר צריך ליזהר מהרהור נאוף שלא ישהה בו כי מיד יבא לידי קישוי והמקשה עצמו לדעת הוא בנידוי

הלל להלל להקב"ה ולהבחין בקרואיו בנפלאותיו ולהללו וכן בכל דבר ודבר ירגיל עצמו למצוא בו דבר גאות ולשבחו ולהעלות השבח ההוא להש"י ולא לגנות לשום בריה ח"ו ולהלל ולשבח הצדיקים והחסידים ואנשי מעשה. ויזהר שלא יבא ח"ו מן השבח גנות

הסתכלות לא יסתכל בפני אשה ולא בבגדיה אם לא ראיה בעלמא ותיכף ומיד יחזור להש"י להודות לו שברא חלק יפה כזה ונתן לה חן כידוע. ולא יסתכל בפני אדם הכועס או בפני אדם משוגע ובפני אדם רשע ובפני אדם שוטה. ובפני אדם עצב וסר וזעף אם לא במי שהוא דבוק להש"י מצוה להסתכל בפניו שמוליד ע"י ראייתו קדושה בנפשו ולא יסתכל חוץ לד' אמות. ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף כשנזקקין זה לזה. לא יסתכל בדברים טמאים ובדברים מאוסים ולא יסתכל בפני