אדיר במרום סח

שכאן נתגלה באצילות וכאן נזדמן בבחי' סבא דסבין עתיקא כו' שהם סוד גילוי אלה הבחי' העליונות כמו שפירשנו לך בס"ד, והנה תבין בזה איך הע"ב עצמו אינו שוה הארתו אחר התיקון של האצילות להארתו בזמן הנקודים אלא שא"א להאריך בזה הדיבור והמשכיל יבין, וזהו הסוד הנאמר בצניעותא דספרא כנ"ל והנה זהו הלשון [אתתקן ואזדמן וכו' כלומר אשתכח ולא אשתכח שאינו מתגלה ממש ומושג לגמרי אלא אזדמן פי' נודע ומושג קצתו מכח תיקונו והיינו לפי פעולתו בהם ולא לפי עצמותו לפי שתמיד הוא עתיקא מעתיקין והוא ענין התעלמותו אלא שבתיקינוי ידיע ולא ידיע והוא למעלה מהנהגה לשורש אלי' נקרא סבא דסבין ותדע שגם או"א הם כמו א"א בסוד זה שהם למעלה מן ההנהגה אבל הוא שורש להם וע"כ נקרא וסבא דסבין:

ובסוד התעלמו נקרא [עתיקא מעתיקין] ובסוד התלבשו נקרא [טמיר מטמירין ובתיקונוי ידיע ולא ידיע] והיינו הכלים שאמר למעלה ואל יקשה עליך מה שפירשתי למעלה בפסקא תאני עתיקא דעתיקין כו' שאמרתי שהא"א הוא עתיקא מצד הזקנה וכאן אני אומר שסבא הוא סוד הזקנה כי באמת מלת עתיקא כבר אמרתי שמורה שני ענינים הזקנה וההעתק דהיינו הרוממות כנ"ל וע"כ על הרוב נזכיר לאריך בשם עתיקא אבל כשצריך להבדיל הבחי' בעבור פרטיות הדרושים אז נזכיר עתיקא על בחי' הרוממות וסבא על בחי' הזקנה והבן היטב, ואמר מרי דחוור כסו כו', וזהו כללות פעולת הא"א הנודעת באצילות לובן הלבוש לובן הפנים והענין הוא הדיקנא וד' חוורתי דרישא היורדים למטה, ועתה אפרש לך הענין היטב, הנה הו"א נקרא הנהגת הדין פי' לא שכולו דין אלא שבו פועל הדין הפעולות הראויות לפי ענין העוה"ז כי הנוקבא היא מקבלת לפי הנשפע בה מז"א וא"א כל ענינו הוא הנהגת החסד וממתיק דיני הז"א ויש לו ב' פעולות הפעולה התמידית היא להיות ממתק בהנהגתו כל עניני הדינין אך בדרך נסתר מבפנים שאז הז"א במקומו פועל לפי עניניו שהדין פועל שם אך כיון שכבר נמתקו הדינים בא"א אפי' שיתגברו בז"א א"א להם להתגבר מה שלא יכול העולם לסבול אותו, ופעולה אחרת היא שאינה תמידית אלא לפרקי' והיא פעולתו בגלוי שאז הדינים שבז"א אינם שולטים כלל וזהו בגלוי העת רצון בגלוי הפנים בהשלמת הדיקנא של ז"א כל אלה הם עניני העברת הדינים והבן היטב, והנה הלבוש של א"א נזכר בפסוק ג"כ בסוד לבושי' כתלג חוור והוא כי הלבוש מגלה תמיד ענין ההנהגה הפנימיית וה"ס הלבושים הנזכרים בדברי הרשב"י בתיקוני' שהמלך לובש אותם שהם כמה מיני לבושים שהם פעולות הגוף הנעלמות בהיותם מתלבשים בתחתוני' מהם וגם אינם מושכות כ"כ אבל הלבוש הוא לפי הזמן והוא ממש גילוי ההנהגה הפנימיית ובהיות המלך לובש לבנים קורא לכל חסד ובהיותו לובש אדומים מראה לכל דין וכן כל פרטי הפעולות, ואפרש לך עתה ענין הלבושים האלו דע כי ההנהגה הנה צריכה לצאת מן המאורות אל המשרתים ולסוד זה ניתן הלבושים שמשם מקבלים המשרתים, והנה קבלת המלאכים הנה הוא רק למטה בזו"ן אלא שאם לא היו לובשין לבושים גם בא"א ובאו"א הנה ענין פעולתם לא הי' לה להגיע אל המשרתים כי הסדר את אשר הוכן הוכן וע"כ צריך שיהי' אלו הלבושים אשר בהתגלות מהם ענין מעשה הפנימיות אז עומד המעשה ההוא למסור אל המשרתים והבן היטב, והנה הלבוש של א"א הוא לבן להוציא פעולת מיתוק חסדו אל המקבלים נ"כ, והנה הזכיר בכאן כל המתגלה מא"א כי הגוף נסתר בשאר הפרצופי' ומה שמתגלה מן הגוף הוא הלבוש אף הראש אין שם לבוש ובאמת הארת הפנים מגעת ג"כ ללבושים האלו, והנה לובן הפנים של א"א עומד למתק דיני הז"א כמו שתשמע עוד בס"ד בתיקוני הדיקנא כנזכר בדברי הרשב"י ז"ל שם והדיקנא היא כללות ההנהגה כמו שאפרש עוד בס"ד במקומו והיא עצמה דינין וגבורות שורש כל הדינין שלמטה שבהתחזק בה המיתוק של א"א להחזירה