אדיר במרום מג

הנה כמו שהוא בענין הדין כך הוא בענין האורות כי הכל בס"ז הוא נמשך ובהאיר ההארה כבר אמרתי שיש לה כמה ענפי התפשטות אך יש גזירת הדבר וה"ע אלו ואלו דברי אלהים חיים כי כל מיני התפשטות נמצאים אלא שלפי שורש א' גובר דרך א' ולפי שרש אחר גובר דרך אחר וגם כ"ז כבר נזכר במ"א היטב ולפי השרשים נקבעים פסקי דינים והלכות אלה להאיר לכל צד כי סוף הכל הוא הנצחיו' שתיקוני כל הדינים מאירים תמיד ואכ"מ ביאור זה אך האמת שהאורות כך מתפשטים ובכח נסירת אי' נחתכין הדברים לפי שרש בעל ההלכה ונשאר קבוע כך ונכתב בסוד הזיווג ובהתחדש ההקדמות בכח ההשגה נקרא גזירת דברים כי יש מילין דאורייתא מילין דחכמתא כמבואר בדברי האריז"ל שמילין דאורייתא הם פירוש הפסוקים לפי הקדמות המונחות כבר ומילין דחכמתא הם הקדמות המתגלות בחידוש וחידוש הדברים הוא גזירת מילין כי נחתכין ונגזרים לפי השרש ההוא. והנה בזה שפירשתי לך תבין לשון א' שהוא צריך פירוש והוא מ"ש הסבא בפ' משפטים דף ק"ד א' ידענא חבריא דהא אתה שמא דא אתון אמרין וכו' ע"ש. וזה קשה מאד מה שייך הודאה לרשב"י בענין זה שהרי או אמת הדבר או לא וכי משום כבודו יניחו דבר שאינו וכ"ש שהרי הוא באמת מפרשו בע"א, אך האמת כי לפי השרשים כך נגזרים הדברים ונקבעים ההארות ולכן יהיו נקבעות הארות משונות ואפילו הפכי' לפי השרשים המשונים זה מזה אך מי ששרשו שרש גדול הנה מה שהוקבע לפי הארתו תהי' הארה עיקרית מאד ושולטת על שאר הארות וזה כחו של רשב"י הנגזר לפי שרשו. ונחזור אל ענין שה"ש שגילוי האורות הי' נגזר ע"י אליהו וע"כ נאמר על פומא דאליהו אתגזר, והנה כאן היו צריכים כ"א מהם להשיג דברים גדולים ואמתים וכן הי' כמ"ש בהדיא ר' חזקי' בתיקון ב' של הדיקנא מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא כו' הרי שהיו משיגים מה שלא ידעו ואז היו מעמידים הדברים על סדריהם כהוגן ולכן אמר להם [למגזר מילין דקשוט, והנה הם היו צריכים מתחלה להתחזק הכל בסוד עץ החיים וליעשות מרכבה בכל פרטיו כדי שיוכלו להמשיך אח"כ הסודות בפרט וזה כי תמיד מי שרוצה להדבק למעלה לעשות פעולה חדשה הנה יצטרך להמשיך לו כח מן מדרגה הנמצאת כבר ואז יוכל לחדש ולכן בתחילה יעשה מרכבה לעה"ח לכל תיקוניו שהוא בסוד הפירות נ"ש הספירות וכן לקמן] שמבושלים כבר אך לפי ההשגות אשר יתגלו אזי ימשוך הדברים בסדר לתקן עץ עצמו בכל סדרי תיקוניו אלה עד המשכת הפירות המבושלים והכל בכח אימא המתפשטת על האילן ומחתכת הדברים ומביאה אותם אל השלימות בסוד הזיווג המוציא דבר לפעולתו והבן היטב. ואמר מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו, וס"ז מ"ש חברים מקשיבים לקולך השמיעני וכן ויקשב ה' וישמע ומשה אמר האזינו השמים ואדברה כו' וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ, ורשב"י עצמו אמר אח"כ לשמיא לא אימא דיציתון כו'. הנה רז"ל אמרו שבשעה שנתן הקב"ה את התורה על הר סיני עוף לא עף ושור לא געה אלא כלם שתקו, וה"ס גדול, דע כי סיני סודו הפה שמשם יצאו כל הדברות וכל התורה אפילו שבע"פ והיינו משה קבל תורה מסיני כי סיני הוא יסוד אימא ומשם יוצאת כל התורה בסוד הקולות ובאמת שרק נשמת משה היא היתה המוכנת לתת התורה ע"י ווס"ג כי לבד מה שכל המאורות נתחברו בנתינת התורה גם א"ס ית"ש נגלה בח"ס ומשם בת"ת דז"א מה שאפשר להגלות ולכן התורה אין לה שינוי כלל כי חבלים נראו בהם שינוי מהנהגה להנהגה אך הא"ס ית"ש הוא א' בלא שינוי כלל וכבר פירשתי זה במק"א, והנה לגילוי גדול בזה צריך נשמה מוכנת ורק נשמת משה היא זאת והו"ע המ"ה שזכרנו למעלה שאמרו למשה ובנין דמחשבה דילך הוית לעילת העילות שויא בך מהשכתי' דאיהי יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ולכן נאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול, וכן צריך להתחבר סיני במשה ומשם יוצאת כל התורה לכל