אדיר במרום כה

(התחלת הספר עד כאן נדפס בפרעשבורג שנת תרל"ג, והוא מצוי ביד כל)

אמר יומין זעירין ומאדי דחובא דחיק. וזה באמת סוד גדול מאד, הנה בסוף התיקונים אמרו ז"ל אמר ר"א אמאי הוו קדמאין חיין יומין סגיאין כגון אדם וכו' ובנ"ד באברהם אתמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' זעירא. וזה הדבר צריך פירוש כי איך נבין שיהיה אברהם פחות מאדם ונח שבימי אדם ונח תהיה ההנהגה מאריך אנפין ומאברהם וממנו ולהלאה תהיה מז"א, ובאמת זה הדבר הוא סוד מסודות העמוקים והנפלאים מאד, הנה כתיב אדם להבל דמה וכו' ותראה שאינו אומר אדם להבל דומה וזה סוד הפסוק ג"כ ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. דע כי לא כעבודה אשר לנו עתה היא העבודה אשר היתה לאדם בראשונה ותראה איך הדברים הולכים בסדרי מדרגותיהם, כי עד אברהם לא בחר הקב"ה אומה באומות והיה חפץ שיתוקן כל העולם בשוה, והראה עוד שמאברהם ויצחק הוצרך עוד לצאת עשו וישמעאל וזה היה תיקון, משא"כ בתחלה שהיה ראוי שכל היוצא יהיה טוב, ועוד תראה שאברהם קיים כל התורה כולה, ודבר זה לא נאמר באדם ומתושלח ונח. ועתה אפרש כל אלה הדברים באר היטב בס"ד

הנה האדם כשנברא לא היתה בו זוהמא כלל ולא היה לו אלא להעלות העולמות למדריגה העליונה, והיינו להשלים התיקון שהתחיל המאציל ית"ש ואז היה היצה"ר מתוקן וכל רע חוזר לטוב כמו שעתיד להיות בסוף התיקון, בי אור הקדושה היה גובר והיה נעשה התיקון של נוגה כאור תהיה כי היתה נשארת כל הבריאה בקדושה בלי שום טומאה כלל. ועיין פירוש זה הענין לקמן בפירוש אורחא דפלגותא דשערי, וזה הטעם שלא נצטוה אדה"ר בתרי"ג מצות כי זה סוד העבודה למטה בסוד ז"א, אבל דרך אדה"ר לא כך היתה אלא להשיג הקדושה הבאה אליו בהתגברות גדול וע"ד יום השבת והיה די שלא ימנע לה ואז רוב הקדושה היה מקדשו לגמרי שאפילו בחי' היצה"ד יהיה טוב מאד והיה העולם נתקן מיד בסוד א"א המשפיע רוב הקדושה ומתקן לז"א עצמו, אך בז"א שהוצרך לתקן דרך, שם צריך טורח גדול ומעשה רב בסוד התרי"ג מצות, ותדע שהבהמות שבזמן אדה"ר קודם החטא היו במדרגות בני אדם עתה, וז"ס אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר, וזה כי אדם כבר אמרתי לא היה לו לטרוח אלא תיקונו בסוד ע"ק להשיג הקדושה הגדולה והבהמות היו להם לעבוד האדם ולטרוח בסוד התרי"ג וזה היה תיקון חז"א, ואח"כ ירד האדם למדריגת בהמה ואז נצטוה בתרי"ג מצות וה"ס נמשל כבהמות נדמו. וה"ס ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, וה"ס אדם להבל דמה ולא דומה, ועוד אפרש לך זה לקמן. ונמצא שמחשבה המאציל ית"ש היתה שיוכל לתקן העולם בראשונה רק בסוד קבלת הקדושה ובסוד זה ברא את האדם וכשחטא הנה נפגם בזוהמא ועכ"ז הקב"ה היה רוצה לתקנו סוף סוף ע"י כמה גלגולים, כי אותם הנשמות שהיו כלולות בו היו מתגלגלים בעשרה דורות ולא ציום התורה אלא היה רוצה שבכה הגלגול יהיה תיקון הנשמות בכח המיתה שסובלים וע"י הגלגול עצמו שהוא התהפכות משרש לשרש מתחת מקור אחד אל תחת מקור אחר בסוד ד' חיות המרכבה כמבואר בתיקון ס"ח בארוכה והיה חפץ לתקנם מאותה הזוהמא שנדבקה בהם והכל בכח רוב אור הקדושה ולכן לא נצטוו בתורה כי עדיין היה התיקון ראוי להם רק בסוד אור הקדושה אם לא היו מונעים ולכן היה להם ימים ארוכים, ובאמת הכל נמשך בסוד א"א והיה להם להשיג מדריגות רבות של הק' ברוב ימיהם בחכמה רבה עד שבכל זה יהיו מתוקנים וסוף הכל היה בימי נח שהיה ממש כמו סוד משיח שבו היו נחים מן הגלגול ובו היה יכול לתקן העולם ברוב הקדושה כנ"ל, ובפרט בשש מאות שנה שה"ס מ"ש הזוהר שבת"ר יתפתחון תרעין דחכמתא כי באותו הזמן נגלה אור גדול מאד שהיה יכול לתקן כל העולם, וה"ס אור הגנוז שגילה