אדיר במרום ריט
Adir Bamarom 219 · אדיר במרום · free full Hebrew text
Open in the reader →שהרי פעולת הגוף נעלמות ל' לבנים מראה לכל (לג ע"א) ט ז"א או"א אריך עתיק (בצ"ל. וע"ל מ' סע"ב מ"א ע"א):
(ל"ד ע"א) טז הכתרא אוירא ומוחא:
(ל"ה ע"ב) כו הבדולוח שמראיתו לבן. (לו ע"א) לג המציאות ונקרא שכולל (ע"ב) המנין חלוק המדריגות אחד אחד (ומה שבינתיים מיותר). (לח ע"א) לז אז נתקנת היא עצמה כו' ותיקנה כל שאר:
(מו ע"א) יז ז' הבלים יח ז' הבלים:
(מח ע"א) ב ולכן יכלו האזנים למעלה בא"א להיות כי הם לפי ענינו. ואך כו' (כ"ה בהע"א):
(ג"ב ע"א) מב שיהי' מציאת הנצחיות אך שיהיה נעלם:
(נג ע"ב) ח' כי ת"ק מהם נחשב כו' כצ"ל (עי' פי' הגר"א ז"ל על ספד"צ פ"א בהגה"ה המתחלת תליסר יקום לון ובחת"ס ח"ו ס"ס ס"א):
(נד ע"ב) לו אוירא. צ"ל אור י':
טו בהיות צ"ל ובהיות יח יחבר יחד הדין הנדח בדין הגדול והס"ס הרע של ס"א ושניהם ביחד ייסר אותם (וע"ל נ"ה ב' שורה לד לה):
(נו ע"א) כח הנה אינם בסוד ארץ העמים אלא בסוד נוגה:
מב הפעלת. בכ"י ליתא ובהעתק אחד כתוב. פועל:
ד שהוא סוף רצון הראשון והנה כמו שבמצח:
(ע"ב) יח (אם לא ע"י מעשה התחתונים) המוסגר ליתא בכמה כת"י:
(סד ע"ב) יט מכל תיקוני הבקשות:
(ע' ע"א) טו ענין הטמא כו' רק שנדחה אח"כ:
לד את הטמא בסוף הזוהמא שהיא צואה רותחת עד כו' וזה אותו הרע שלו:
(ע"א ע"א) א ובאמת בח"ס (ר"ת חכמה סתימאה) נבנים כצ"ל (ע"ל לח א' שורה ב' ג' ובדף ג' ע"א שורה יו):
(ע"ב) כח מן הכל כי בסוד הכל אולי צ"ל מן הכלי כי בסוד הכלי:
לח לפעול אלא בסודו (ר"ל בסוד הגוף) ואז:
(עו ע"א) י"ז דיו"ד. צ"ל במ"ד (ע' קל"ח ססי' נ"ט ס'):
(עז ע"א) לח לפי' צ"ל לפי (ע"ב) יג לפרש העינם. בפרט:
לט עיני בלעם וגם כתיב ה' פקח את עיני אלה (מ"ב ו' כ' וע"ש פ' יז):
(עח ע"א) לב לאחרים צ"ל לאחורי':
(פד ע"א) כג בלי תיקון [נדחה ע"י] התעוררות כצ"ל:
(ע"ב) לט אך בהנתן ביד הנוקבא אינה אלא כסוד הלבנה. [ע"ל פ' ע"א בענין הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה:
(פה ע"א) יב משגיחים צ"ל משיגים:
לו בסוף הגבינין שהם משם אקי"ק:
(ע"ב) לח בספירות הימניות והשמאליות:
(ע"ב) כג ע"ב [אצ"ל עסמ"ב וז"ש אח"כ בסוד יבר"ך):
(פז ע"א) ז' בסוד הי'. צ"ל בסוד ה"י (ר"ל שאות ה' שהיא בינה כוללת י' שהיא חכמה. או אצ"ל בסוד הי' דברן וכ"ב אמירן וכמש"ל פ"ו ב' שורה י']:
(פט ע"א) לו וכבר פירשתי. צ"ל וכבר פירש [ר"ל הרשב"י פי' באד"ר דף ק"ל א'. והובא לקמן צ"ב ב']:
(צ' ע"א) לא נקראים נצוצין והסוד כי באמת הם כמו הכוכבים המתנוצצים ומרוב התנוצצותן נראה כאלו הם מתנועעים כך יש אורות ויש אורות נמשכים בדרך התנוצצות זה שהן שורש להתנוצצות הכוכבים והדומים להם ואלו נקראו בדברי הרשב"י זוהר דנצוץ וי"ס הנקודות המאירים באותיות ולכן נקראים נצוצין והם מאירים כו':
(ע"ב) לד שהתיקונים מצד אחד הם מעלימין הנה:
כב כנודע ולמטה עינים צופות רעים וטובים ככתוב (דג ע"א) ח אלא מצד (בהע"א אלא לפי מצב):
מב [יופעול פעולה תולדות מהותו זה והסדר הוא כך כ"ה בהע"א ובהע"א כתיב ויפעול פעולתו וזה מהותו והסדר כו'. ואצ"ל פעולתו לפי מהותו. (ע"ב) א' העין. צ"ל עין:
ז' לפי הבריאה שהוא לפי החוקים אלה:
כט בעולם הבא [בכ"י ליתא. ואולי צ"ל בע"ה והוא ר"ק בעונותינו הרבים או בעולם העליון]:
(צה ע"א) כא על בוריו לבך יהגה אימה ועיניך לא איננו. צ"ל אין אנו:
(צו ע"א) ל"ה ל"ד תיבות ס"ה ב"ן בכל שם:
(ע"ב) ב' הוא מה'. צ"ל שהוא מה: