אדיר במרום ריט

שהרי פעולת הגוף נעלמות ל' לבנים מראה לכל (לג ע"א) ט ז"א או"א אריך עתיק (בצ"ל. וע"ל מ' סע"ב מ"א ע"א):

כד או"א (בנ"א ז"א):

(ל"ד ע"א) טז הכתרא אוירא ומוחא:

יט והיא מוציאתם בסוד:

(ל"ה ע"ב) כו הבדולוח שמראיתו לבן. (לו ע"א) לג המציאות ונקרא שכולל (ע"ב) המנין חלוק המדריגות אחד אחד (ומה שבינתיים מיותר). (לח ע"א) לז אז נתקנת היא עצמה כו' ותיקנה כל שאר:

(לט ע"ב) מב אז מבינים דבר א':

(מ' ע"א) כו לכן עם האור:

(מד ע"א) יא אחוריו נגד פניה:

יב חדשים בלא ענין:

(מה ע"א) ו הם בדרך אחר:

כב נמצא מבלי שהיא נשרש בה:

כד וגם הנקודות בסוד:

(מו ע"א) יז ז' הבלים יח ז' הבלים:

כא והנה אלה הג':

כו נעשה אור כמ"ש:

(מח ע"א) ב ולכן יכלו האזנים למעלה בא"א להיות כי הם לפי ענינו. ואך כו' (כ"ה בהע"א):

(ג"ב ע"א) מב שיהי' מציאת הנצחיות אך שיהיה נעלם:

(נג ע"ב) ח' כי ת"ק מהם נחשב כו' כצ"ל (עי' פי' הגר"א ז"ל על ספד"צ פ"א בהגה"ה המתחלת תליסר יקום לון ובחת"ס ח"ו ס"ס ס"א):

כג ההנהגה. צ"ל הנהגת:

(נד ע"ב) לו אוירא. צ"ל אור י':

(נ"ו ע"א) ח חסד. צ"ל חסר:

טו בהיות צ"ל ובהיות יח יחבר יחד הדין הנדח בדין הגדול והס"ס הרע של ס"א ושניהם ביחד ייסר אותם (וע"ל נ"ה ב' שורה לד לה):

(נו ע"א) כח הנה אינם בסוד ארץ העמים אלא בסוד נוגה:

(נט ע"א) לו רוצה. צ"ל רצון:

מא ע"פ צ"ל על:

מב הפעלת. בכ"י ליתא ובהעתק אחד כתוב. פועל:

(ע"ב) כא עומדים הכל בכח רצות:

(ס' ע"א) ג מסור. צ"ל מסר:

ד שהוא סוף רצון הראשון והנה כמו שבמצח:

(ע"ב) יח (אם לא ע"י מעשה התחתונים) המוסגר ליתא בכמה כת"י:

(ס"ג ע"א) כג ע"ד צ"ל עד:

ל והי' החרוב צ"ל והז' החרוב:

(סד ע"ב) יט מכל תיקוני הבקשות:

(סה ע"א) לג ומעלת צ"ל ופעולת:

(ע' ע"א) טו ענין הטמא כו' רק שנדחה אח"כ:

יו לשום ע"ז שלו בעולם:

יט לפי שהי' מישראל אמר:

לד את הטמא בסוף הזוהמא שהיא צואה רותחת עד כו' וזה אותו הרע שלו:

לה מתגאה בו מפני צאתו מישראל:

לו מבליע. צ"ל מבליעו:

(ע"ב) כה אלא עם אימא:

(ע"א ע"א) א ובאמת בח"ס (ר"ת חכמה סתימאה) נבנים כצ"ל (ע"ל לח א' שורה ב' ג' ובדף ג' ע"א שורה יו):

(ע"ב) ט' תרד. צ"ל תולד:

י' להיותו. צ"ל להיותה:

(עד ע"א) יד משרשו צ"ל בשרשו:

(עה ע"א) ח שהוא ו' של יו"ד:

(ע"ב) כח מן הכל כי בסוד הכל אולי צ"ל מן הכלי כי בסוד הכלי:

לח לפעול אלא בסודו (ר"ל בסוד הגוף) ואז:

(עו ע"א) י"ז דיו"ד. צ"ל במ"ד (ע' קל"ח ססי' נ"ט ס'):

(ע"ב) כא אך יגיע עליה:

(עז ע"א) לח לפי' צ"ל לפי (ע"ב) יג לפרש העינם. בפרט:

לט עיני בלעם וגם כתיב ה' פקח את עיני אלה (מ"ב ו' כ' וע"ש פ' יז):

(עח ע"א) לב לאחרים צ"ל לאחורי':

(עט ע"ב) ב' כעין צ"ל בעין:

(פ' ע"ב) מב סוד צ"ל יסוד:

(פב ע"א) יט שהיא. צ"ל שהוא:

(פד ע"א) כג בלי תיקון [נדחה ע"י] התעוררות כצ"ל:

(ע"ב) לט אך בהנתן ביד הנוקבא אינה אלא כסוד הלבנה. [ע"ל פ' ע"א בענין הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה:

(פה ע"א) יב משגיחים צ"ל משיגים:

יב יזהר צ"ל יוסר (או ירחב):

לו בסוף הגבינין שהם משם אקי"ק:

(ע"ב) לח בספירות הימניות והשמאליות:

מא לפי ענינה היא:

(פו ע"א) ז' מלך הדר והם:

(ע"ב) כג ע"ב [אצ"ל עסמ"ב וז"ש אח"כ בסוד יבר"ך):

(פז ע"א) ז' בסוד הי'. צ"ל בסוד ה"י (ר"ל שאות ה' שהיא בינה כוללת י' שהיא חכמה. או אצ"ל בסוד הי' דברן וכ"ב אמירן וכמש"ל פ"ו ב' שורה י']:

(פח ע"א) יו הנשמות צ"ל הנשמה:

כא פעולת עין צ"ל פעולה בעין:

(ע"ב) לה ותראה קשר:

(פט ע"א) לו וכבר פירשתי. צ"ל וכבר פירש [ר"ל הרשב"י פי' באד"ר דף ק"ל א'. והובא לקמן צ"ב ב']:

(צ' ע"א) לא נקראים נצוצין והסוד כי באמת הם כמו הכוכבים המתנוצצים ומרוב התנוצצותן נראה כאלו הם מתנועעים כך יש אורות ויש אורות נמשכים בדרך התנוצצות זה שהן שורש להתנוצצות הכוכבים והדומים להם ואלו נקראו בדברי הרשב"י זוהר דנצוץ וי"ס הנקודות המאירים באותיות ולכן נקראים נצוצין והם מאירים כו':

(צא ע"א) לא כדי. צ"ל כדאי:

(ע"ב) לד שהתיקונים מצד אחד הם מעלימין הנה:

(צב ע"ב) ד ממינים צ"ל ממונים:

כא הטוב עין לכן:

כב כנודע ולמטה עינים צופות רעים וטובים ככתוב (דג ע"א) ח אלא מצד (בהע"א אלא לפי מצב):

כו יעשה צ"ל נעשה:

ל זמן צ"ל מין:

לו לפעמים יתחלשו וזה נמשך:

מב [יופעול פעולה תולדות מהותו זה והסדר הוא כך כ"ה בהע"א ובהע"א כתיב ויפעול פעולתו וזה מהותו והסדר כו'. ואצ"ל פעולתו לפי מהותו. (ע"ב) א' העין. צ"ל עין:

ה' עין. אצ"ל ענין:

ז' לפי הבריאה שהוא לפי החוקים אלה:

כט בעולם הבא [בכ"י ליתא. ואולי צ"ל בע"ה והוא ר"ק בעונותינו הרבים או בעולם העליון]:

(עד ע"ב). לד וזהו. צ"ל אלא:

(צה ע"א) כא על בוריו לבך יהגה אימה ועיניך לא איננו. צ"ל אין אנו:

(צו ע"א) ל"ה ל"ד תיבות ס"ה ב"ן בכל שם:

(ע"ב) ב' הוא מה'. צ"ל שהוא מה:

(צו ע"א) ל' כי הו"ה. צ"ל כי הי"ה:

(צח ע"ב)