אדיר במרום קעב

שמן הס"א. והנה הדנים כבר שמעת מה הם וע"ז אמר [למאי רמיזא א"ל לדגים ולנוני ימא], והענין כי כבר ידעת ענין בז"א אינון בעתיקא תליין, כי כל המדריגות שלמטה תלויין באותן של א"א ובכח זה הם מתקיימין שאל"כ לא היו מתקיימין יען הוא השורש לכל האצילות, ונמצא שבכל מה שאנו מדברים מא"א אינו מעצמותו כלל אלא ממה שהוא נתקן לצורך התחתונים כמש"כ בתחלת האדרא, ובתיקונוי ידיע ולא ידיע כו', אך כאן בעינים אמרו שהעינים דא"א הם משונים מעיני התחתונים, וזה הדבר קשה להבין כי כיון שאינם אלא לתחתונים איך יהיו משונים מהם וגם למי יהיו שורש כי הלא הי' ראוי לפחות שיהיו שורש לאיזה דבר בתחתונים ולכן שאל [למאי רמיזא], שהרי כל תיקוני הא"א רמוזים למה שיש אח"כ למטה ואלה העינים למי הם רומזים. והשיב ר' אבא [לדגים ולנוני ימא] כי באמת אלה העינים אינם שורש לעיני הז"א אלא לעיני היסוד דז"א כי גם הוא יש לו בחי' ע"ס של כל הפרצוף. ואמר לדגים ולנוני ימא כי הדגים הם היסודות עצמן והנוני ים הם שארי המאורות היוצאים מהם בתוך הים, והנה האמת הוא שהאות עי"ן היא השולטת בעינים כי העין אינו אלא אות עי"ן במילואה ומבחי' הזאת נעשית הדג דים והבן היטב, כי מציאת הדגים נמצא מכאן, וס"ז הוא ד"ג ני' ז' שיוצא מן הע' כי שם הוא ברבוי וכאן הוא בפחות שהוא היוצא מהם לבד, וגם היסוד עצמו לפעמים נעשה ע' בהתרבות אורותיו, ונמצא שתולדותיו העינא פקיחא הזה, וכדלקמן בסוד בן פורת עלי עין, שבהיות יוסף בסוד הדנים לכן לא שלט בו עין הרע כי הוא מושגח מן העינא פקיחא ולקמן אפרש לך היטב בס"ד, אך בהיות העינא פקיחא העינים האלו של א"א מוציאים אלו הדגים בעינים פקוחות שלהם יצאו אח"כ העינים בז"א עצמו, ונמצא שתחת הולד העינים דז"א מעיני א"א נולדים עיני היסוד מעיני הא"א ועיני הז"א מעיני היסוד עצמו, והבן היטב כי ליסוד דגדלות יש באמת קשר גדול עם א"א שבו מתגלים הי"ג תיקוני דיקנא עצמם בסוד הקמת ברית כמפורש במ"א, כי בבנין הז"א הנה אימא עד הוד מתפשטת ואז לא הי' מי שיוציא היסוד והוצרך להתגלות מזל ונקה שהוא הדעת בין או"א ובכחו יצא זה היסוד בז"א. וה"ס וקנ"ה הכ"ל, אך באמת זה אינו אלא ביסוד דגדלות שחנ"ת נעשה חב"ד ואימא באה בז"א ועושה נ"ה מחדש משלה אך יסוד אינה יכולה לעשות כי אינה מגעת שם לכן צריך אור הא"א, אך יסוד דקטנות אינו כך כי הלא גם מתחלה היו ו' קצוות אך אותו היסוד של הקטנות הוא היסוד שבו הערלה, ובהעביר הערלה אז מתגלה היסוד דגדלות כי הערלה היא נמשכת מן הו"ק ולכן היא שם ביסוד הבא מכחם ואז נקרא אבר מת והוא נופל, בסוד כי יפול הנופל ממנו שהיתה נפילת המלבין אך בגדלות אין שם ערלה ואז הוא אבר חי, והוא הקמתו מן הנפילה, בסוד ואת ברית"י אקי"ם את יצחק, אקי"ם הוא ר"ת א"שר ק"דש י"דיד מ"בטן, כי כאן היא קדושת ישראל הבאה מא"א ממש, וה"ס יקימך ה' לו לעם קדוש, כי הקדושה וההקמה תלויים זה בזה וזהו באמת הקשר שיש בין א"א ליסוד דז"א והעינים שלו מוציאים הדגים האלה כנ"ל אך אח"כ מאלו הדגים יוצאים עיני ז"א ולכן כתיב עיני ה' אל צדיקים כי באמת הם תלויים בהם

והנה אמר דלית כסותא על עינא וכו', וכבר פירשתי לך איך אין השינה מגעת להם כי באמת סוד השינה הוא שבהסתלק מוחי הגדלות ונשארים מוחין דקטנות אז העינים היוצאים מסוד המוחין אינם אלא דינין ולכן מיד יורד הכסות ומכסה כי נתנה ההנהגה לנוקבא, וכבר ידעת איך גבורות הז"א הם הפועלות אך בסיד הנתן ביד הנוקבא ואינה אלא בסוד הלבנה שחסרונה הוא קדרות ולא אש שורף, ובז"א הוא בסוד החמה, ואז הוא לילה בסוד חושך, אך אלו הדגים אין מציאותם אלא מן הגדלות אלא שהם נשארים אפי' כשהגדלות מסתלק ולכן אין בהם שינה כלל, וגם תדע שזמן הזיוג בפרט