אדיר במרום קנב

אבל מיתה ודאי שהוא הסתלקות ממדריגה למדריגה, אך הכל צריך שיהי' מושרש בהכנת המאורות שעפ"י סדר זה יהיו מתפשטים שיוכלו להוליד זה הדבר באדם, אך צריך שתדע שג' דברים נמצאים בענין מציאות המאורות, הא' הוא מציאותם מצד עצמם שהוא דבר בלתי מושג ונודע כלל, כי הלא כל ההשגה אשר לכל משיג איננו לפי מציאות זה אלא לפי הציור שמצטיירים המאורות לפי העין הרואה, וזהו פשוט כי לא השיג שום נביא והוזה מציאות המאורות לפי עצמותם אלא הכל לפי ראות הרואה, ובאמת זהו סוד הכסא כי האצילות ה"ס הספירות בעצמותם ולא מושג, והכסא שם מתקשרים להראות לפי הבחי' הנראית, והנה על מציאות הראשון הוא מה שאמרו בזוהר פ' בראשית בסוד מ"ה מה פשפשת מה ידעת, שהרי הנביאים מתחילין מן הבנין ולמטה לראות ולשאול ולחקור בסוד מ"י כאמור שם, ומגיע אל המלכות, אבל כל מה שהם רואים אינם רואים אלא לפי המתראה להם ולא לפי עצמותם כלל, ולכן נאמר מה פשפשת מה ידעת, שהרי באמת אין ידיעתם כלום, וזהו סוד עדן שנאמר עליו עין לא ראתה אלהים זולתך, כי המציאות הב' הוא המצטייר לפי בחי' העין הרואה, אבל בחי' העדן זה אינו כזה הציור ואינו נראה, והמציאות הב' הוא הנקרא נהר, וה"ס השגה באמת שעליו אמרו רז"ל שהקב"ה מודיע לצדיקים סוד הנהר, וכן אמרו שמן טיפה של הנהר עמדו הנביאים לישראל, ועיין במדרש הנעלם פ' חיי ד' קכ"ה ע"א, ועוד אפרש זה הענין בס"ד, ויש עוד מציאות ג' למאורות והוא המצאם מתלבשים במלאכים בסוד כי שמי בקרבו, וזהו סוד גדול, כי הנה רצה המאציל ב"ה שלא תגיע ההנהגה בעוה"ז אלא ע"י המלאכים, והנה הי' יכול לעשות בלא זה כי תגיע ההנהגה מיד אל האדם מן הספירות עצמם, אך סוד הענין הוא כי הנה הנשמות הם נקראים חלק אלוה ממעל והם יותר מן המלאכים כידוע והם נגזרים מצד העצמות במציאותו כנ"ל וכך הם צריכין להדבק בו, וזהו סוף התענוג, אך האמת הוא ג"כ שבהיותם בס"ז לא היו יכולות להיות בעלי בחירה כי לא יפול בהם שינוי לפי מציאות זה אלא השואה בלי שום חילוף, כמו שיהי' לנצתיות לע"ל, ולכן הוצרך להתפשט, ובמדרגה מקריית להם שלא תהיינה שם לעולם, אך לעשות זה הוצרך שיוכן הדבר במאורות תחילה, ולכן הוצרך שיהיו המאורות מתלבשין במלאכים ועיקר ענין הזה הוא במט"ט שנאמר בו כי שמי בקרבו, וכן מתפשט ג"כ בשאר המלאכים ואז נתנה הנשמה תחת המלאכים והוחק להם היות מתלבשות בגוף אמנם לא לקבוע אלא לשוב ולהתפשט מן הלבוש הזה, וזה כי גם התלבשות השכינה במלאכים אינה קבועה הרבה כי ברצותם להתדבק בסוד העלי' אינם משיגים אותה וצריכין לומר ברוך כבוד ה' ממקומו, וכן הגוף אינו משיג הנשמה והנה אחר שעשתה הנשמה את שלה בנרות הזה תשוב למקור העצמי בסוד העדן ועכ"ז לא לעולם כי אם לע"ל תהי' בסוד עדן לעולם אך עתה אינה אלא לפרקים, והנה העדן והגן הם ב' הקצוות והנהר אינו אלא ההמשך היוצא מן העדן אל הגן, ובאמת האדם כך הוא עומד בעה"ז בגרות בסוד נן, וה"ס גר אנכי בארץ והולך אל גן עדן התחתון בסוד נהר, וה"ס בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני ושם ההשגחה לפי בחי' העין הרואה, ועולה עוד אל העדן העליון בסוד מציאות העצמי, וזה הדבר הנה הוא גבוה מן המלאכים הרבה שא"א להם לעלות עמו, והנה יש הרקיע ע"ג הגן שממנו יוצא זה הנהר, וסוד הענין שמן זית זך, והוא כי שפע החכמה הוא הנקרא שמ"ן והוא שפע העדן ויורד דרך הרקיע ונכלל בנהר שהוא הזי"ת שהוא היסוד והשמן הזה הוא ז"ך, והוא כי באמת העדן הוא שורש הכל אלא שממנו מתפשט הנהר לעשות הגן, והנה שורש הכל הוא הכ"ז אותיות כמנין ז"ך כידוע, ואלה הם בסיתום גדול בעדן והרקיע מתגלגל וממשיך האותיות בגלגוליו בכמה צירופים ונמשך הכל בסוד הנהר ונעשה הג"ן, והאמת כי הנהר הוא בסוד שם הוי"ה ב"ה המצרף הדברים בסוד התורה, ונהיה