עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אדיר במרום

אדיר במרום קנ

Adir Bamarom 150 · אדיר במרום · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומר"ן מהם יוצאת הרנה אל הכוכבים ומן הא' היתר נעשה ביניהם חבור ויחוד גדול ולכן אמר בר"ן יח"ד, וכשעלה הצירוף לרע"ב אז נאמר ויריע"ו כל בני אלהים, כי מן הר"ע נמשכת התרועה, ונשאר מן רע"ב אות ב' לכלול כל בחי' אלהים, כי באמת ב' אלהים הם שורש כל הדינין שהם סוד ב' מנצפ"ך כמפורש במ"א ולכן ויריעו כל בנ"י אלהים, בני רבים ומעוט רבים שנים. והאמת כי הפעולה הא' נעשית בסוד אברהם והב' בסוד יצחק כי הנה על יצחק נאמר ותלד שרה אשה אדוני בן לאדוני, והוא כי מלבד מה שנתקן אברהם מצד עצמו נתקן ג"כ בהולידו את יצחק, כי כן הגבורה צריכה לצאת מן החסד בסוד המים הרו וילדו אפילה, ובאמת ה"ס שם ב"ן שהוא סוד הגבורות, אך הענין הוא כי יצח"ק הוא ני' ד' פעמים ב"ן והם בנ"י אלהי"ם, וה"ס הניקה ב'נים שרה, וז"ס כל בנ"י אלהי"ם, ועכ"ז הם נכללין בכ', וה"ס ולקדקד נזיר אחיו, ק"דקר שניתן ליוסף בסוד משיח בן יוסף שהוא נ"כ בסוד יצחק בסוד היניקה ב"נים שרה כמבואר במ"א. ואלה הם הב' של רע"ב, והנה בסוף הכל נעשה בק"ר כנ"ל ואז האנשים שלחו המה כו', שאין עוד התפשטות לא לדין ולא לס"א כלל וזה באמת בכח הרמ"ח דאברהם, אך סוד הענין כי אברהם הוא האור המתנגד ממש להש"ך ומעביר אותו, וז"ס כי אברה"ם הוא רמ"ח בסוד חס"ד בסוד ע"ב וה"ס חסד לאברהם, ורמ"ח וע"ב הוא ש"ך, וזהו מיתוק הש"ך דינין. והנה ע"כ כתיב ואל הבקר רץ אברהם בסוד ש"ך אלה של האור שאמרנו, ואז ויקח בן בקר ר"ך וטוב בסוד הר"ך שאמרנו, ויתן אל הנע"ר סוד הש"ך למתק אותו, ונמצא כל שם אלהי"ם בסוד המשפט מתפרש כך, אל"ה הוא מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, והוא הצ"ח, י"ס שלו ה"ס שער הנ' הכולל כל הצ"ח ומחזירם לת' בסוד י' פעמים מ' בכח הבקר המתחזק עליהם שהוא הש"ב של אהי"ה כנ"ל וכולם נכללו במצח סוד מ"צ"ח. וזהו סוד ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי המשפטים ה"ס אליה ולכן צריך מיימינים ומשמאילים לזכות ולחובה, וזהו אשר תשים לפניהם, כי באמת בידם תלוי המשפט לימין ולשמאל, אך הכל צריך להיות נכלל אח"כ בשער הנ' בסוד אלו ואלו דברי אלהים חיים, וז"ס המשפטי"ם, ובכח כל זה הס"א נכנעת לגמרי כל הת' מדרגות שלה. והנה סוד כ"ז כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד, שהוא בסוד אל"ה השש קצוות, ובשביעית יצא לחפשי חנם ה"ס השבת שאז מאיר י"ם של אלהים וח"ס הת' של שב"ת שהוא הת' של המ' אותיות דאהי' כנ"ל, וחוזרין אל הת' הצ"ח בכח הבק"ר וזהו ש"ב של שב"ת ואז נשאר הכל בסוד הת' והוא תיקון של זה הרצון המתגלה ואז אין עוד חול שהוא שש שנים יעבוד אלא הכל קדש. והגה כ"ז נמשך מן העת רצון, והוא כי ע"ת הוא ת"ע וסודו הת' הוא כולל כל הדינין ומיתוקם בסוד אלהים והע' הם הנקודות של אלהים ז' יודי"ן, וכ"ז מיתוק שם בסוד הרצון, ולכן כשהוא מאיר אז מאיר האור של הבק"ר, ובאמת מאירין ממנו כל הת' כתי דינין ונשאר הכל מתוקן, ואו כלהו משתככין קמיה הח"ד דינא יתיב וכרסיין רמיו, כי באמת צריך התפשטות אל הדברים להגיע אל המשרתים, אך בשלוט המצח העליון הזה כולם עומדים במקומן ואינו מתפשט מהם כלום

אמנם יש בזה באמת סוד עמוק מאד להבין ענין הדין איך נעשה ואיך מצח הרצון מעכב על ידו. והוא כי הנה כתיב נצב לריב ה' ועומד לדין עמים, וסוד הענין בי ודאי הדבר צריך להגיע אל המשרתים עד שיצא לפעולתו, אך הסדר כך הוא, הנה שתחלה נגזרים הדברים בסוד בתי הדינין בכ"מ שהם ואז נשפעת הגזירה מן היסוד אל המלכות, וזהו נקרא כתיבה בספר כי הנוקבא היא הספר שלפי הנכתב בה כך נעשה, כי כמו שנרשם מהמאורות העליונים כך נמשכת ההנהגה ממנה בתחתונים, אח"ז יש חותם, וזה כי אימא היא מארי דדינא בסוד כי אלהים שופט, וצריך שתגיע הארה