אדיר במרום קמ

וצריך להבין עתה מ"ש ואתה הסבות את לבם אחורנית, ומזה תבין היטב כל המשך הענין הזה, והוא כי רז"ל אמרו איזהו עבודה שבלב זו תפלה, נם צריך לדעת ההפרש שבין קרבן ותפלה, הנה הנוקבא היא בסוד מה שמנהגת את כל העולמות נקראת לב, כי בס"ז ניתן הלב באדם והלב הוא המבין והמרגיש וכן כל הפעולות של כל העולמות מגיע ההרגש אל הנוקבא כי היא המתפעלת מן התחתונים כמ"ש לך כבר, ונמצא כי כל הלבבות שבכל אנשים אינם אלא חלקים מן הלב הזה, פי' כל הנשמות הם נשרשים בנוק' ולכן נקראים חלקים שלה, וכן הם המיין נוקבין שלה כי היא אינה נקראת שלימה אלא א"כ היא באה בכללות כל ענפי', והנה ענין זה של לב מתפרש כמו כן בכל הנשמות הנשרשות בה, ונמצא שאין בחי' זה של לב שלם עד שיכלול כל בחי' הלב היוצאין ממנו בכל הנשמות, ואז בהיותו הוא כולל כך יהי' מבין בסוד הלב מבין אל כל ההנהגה בכלל, והבן היטב זה הדבר כי זהו סדר ההשפעה בהיות נכללין הענפים בשורש ואז השורש כלול מכולם ומקבל מה שצריך לכולם וחוזר ומחלק לכולם החלק המגיע לו, וה"ס עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, וה"ס ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר, כי גם כי הנוקבא היא הבאר להשפיע אינה תמיד בבחי' זו כי יתגבר שם בחי' הסיתום שאינו מניח ההשפעה עד שיהיו נאספים כל המקבלים לקבל כי השורש נשלם בהם ואז מהפכים האבן שהוא הסותם, ובאמת מהפכים אותה, וה"ס ההופכי הצור אגם מים, כי שם ב"ן הוא זה שלפעמים הוא סותם וכשנתקנת אז הוא עצמו נהפך להיות משפיע, וכבר ביארתי אלה הדברים במ"א, אך מה שצריך לענייננו הוא לדעת איך הדברים נעשים ע"י אסיפת הענפים כולם אל השורש, וז"ס היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם כי נקבצים כל הלבבות בנוקבא שהוא הלב העליון השרשי ואז יפעול הלב פעולתו בסוד לב מבין ומחלק ההנהגה לכל הצדדים כראוי, וצריך שתדע כי באמת סוד ההנהגה בכל עניניה עומדת בסוד הלב והיינו בין לימין ובין לשמאל, פי' כי הנה ידוע מה שאחז"ל ובפרט בזוהר ובתיקונים בענין שני בתי ליבא ששם עומדים היצ"ט והיצ"ר, והוא כי ההנהגה צריכה להיות בסוד ימין ושמאל וז"ס ויתעצב אל לבו וכן ויאמר ה' אל לבו, והענין כי הלב הזה סוד ל"ב אלהים ול"ב הויות והן ממש ב' בתי ליבא הנהגת החסד הוא בל"ב הויו"ת והנהגת הדין היא בל"ב אלהי"ם, וכנגד זה יש באדם ל"ב חכם ול"ב כסיל דהיינו הב' בתי ליבא שבהם יצה"ט ויצה"ר, והנה אם האדם מגביר בו הלב כסיל הנה יתעורר כנגד זה הל"ב אלהי"ם למעלה והנהגתו היא דין, אך סוד זה ויתעצב אל לבו בהתאחז הס"א בגבורות בסוד הקטרוג זהו העצב, ולכן כשהוכל הס"א להתאחז בל"ב אלהי"ם אלה אז הוא העצבון אל לבו, והוא שליטת הס"א להתאחז בהנהגה ואז יוצאים העונשים, ותדע שבהיות הל"ב הויו"ת שולטין אז תעמוד הנוקבא פב"פ עם ז"א כי אין קטרוג, אבל בהתעורר הל"ב אלהי"ם הנה אז תחזור אחור באחור כי לא תוכל להתיצב לפניו מפני הקטרוג ונמצא ההנהגה תלוי' בזה הל"ב בב' הבתי' שלו, והנה התפלה היא עבודה שבלב, והוא כי אפילו הקרבן מגיע ללב, וה"ס וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו, והוא כי הקרבן הוא הקרבת הענפי' לשרשם שהוא זה הלב, וכן האברים מקריבים הדם אל הלב, ובאמת כשמגיעות אלה הענפים אל הלב הזה אז בכח התיקונים שהם מתקנים אותו ומבסמים אותו נשאר בתיקון לחלק בינתו פי' השגחתו לכל הצדדים לטובה, אבל הפעולה הראשונה בקרבן לפי"ז היא ההקרבה רק שנמשך ממנו תיקון הלב כי נתקן הלב במעשה הזה אבל התפלה היא יותר פרטית אל הלב והיא מגעת אליו ראשונה להבין אל האברים כראוי, וה"ס גדול כי הלא כל כח התיקון הוא שהלב הזה בכל בחינותיו בין ימין ובין שמאל יהי' מתדבק עם הוי"ה דהיינו הז"א ונכלל בו ואז אין שליטה לס"א כלל ונכפת תחת הקדושה, כי הלא ב' הבתים שניהם צריכים לבריאה, וז"ס בכל לבבך בשני יצריך, אלא כשהאדם מטה עצמו לצד הס"א נקרא שהנחש מושך הלב אליו כי ממשיך הצד